זאב קפלן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב הכהן קפלן

זאב קפלן (זאב הכהן קאפלאן; 18261887) היה משורר וסופר עברי ופדגוג, מחשובי משוררי ההשכלה ומראשוני חובבי ציון.

ביוגרפיה

קטע משיר ששלח הזק"ן לבנו ביום מלאת לו שלוש-עשרה שנה, יחד עם הספרים 'כל שירי יל"ג'.

נעוריו עברו עליו בוילנה, שם חבר למשוררים מיכ"ל ויל"ג, שהיה בהמשך למחותנו. בשנות ה-50 של המאה ה-19 הגיע לריגה ופתח שם בית-ספר לנערים בני ישראל. במשך שלושים וחמש שנות הוראתו בבית הספר, בתמיכת הקהילה, מספר התלמידים גדל משלושים תלמידים לשלוש-מאות תלמידים. כן ייסד בית ספר לנערות. זאב קפלן היה אמן פדגוג, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, וסופר שעורר את הרבים לצדקה לעניים ולאהבת ישראל. היה מעשרת הראשונים שנתנו את לבם ונפשם על הרעיון של חיבת ציון ויישוב ארץ-ישראל.[1]

שיריו התפרסמו במאספי התקופה ("האסיף", "כנסת ישראל", ועוד). יל"ג בתקופתו הראשונה החשיב את סגנונו של קפלן כעולה על שלו. קפלן נחשב לאחד מהשרידים שחרדו על טהרת לשון הקודש.[1] את פסגת שירתו "ארץ הפלאות", חזיון בעשרה שירים, תיקן והוציא לאור בסוף ימיו, לאחר שהייתה גנוזה בידיו במשך עשר שנים. הרב אברהם אבל ארליך כינה אותה: "שירה יקרה, אשר כל יודע-חן, וטובי טעם הנשגב והיופי ישתוממו עליה".[2]

זאב הכהן קפלן (זק"ן) נפטר בכ"ב סיון תרמ"ז. הספידוהו הרב הגאון משה שפירא, רבה של ריגה; הרב אהרן אליהו פומפיאנסקי, הרב אברהם אבל ארליך, ויל"ג שלשמע דבריו געה כל העם בבכייה. לדברי שפ"ר, דעת ותורה ביקשו מפי הזק"ן כל פינות העם, כתורני כמשכיל, כעשיר כרש.[1]

אגרותיו של יל"ג כוללות אגרות רבות שכתב לזק"ן.

כתב עליו ישראל חיים טביוב: 'הזק"ן היה בעל נפש יפה מאד, במידה שאיננה מצויה בין סופרי דורו, וגם מדרגת השכלתו הכללית הייתה גבוהה הרבה מהשכלת רוב הסופרים העברים, וגם היה מסור בלבו ובנפשו לאמונתו ולאומתו. בכלל היה הזק"ן יותר אדם מצוין מסופר מצוין".[3]

מכתביו

  • זאב בן ישעיהו הכהן קאפלאן, ארץ הפלאות, חזיון בעשרה שירים, ב"כנסת ישראל" שנה שנייה, ורשה תרמ"ח.
  • זאב קאפלאן, ברומו של עולם : קובץ מאמרים הנוגעים בשאלות הזמן, וילנה 1909.
  • זאב קאפלאן, החרות, קובנה 1920.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שאול פנחס רבינוביץ, כהן מורה לצדקה, כנסת ישראל, תרמ"ח
  2. ^ א"א עהליך, ארץ הפלאות מאת הזק"ן, פתח דבר, כנסת ישראל, תרמ"ח
  3. ^ ישראל חיים טביוב, מבחר הספרות, חלק שני, פיעטרקוב: בדפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרנ"ט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0