זאוגמה (אמצעי אומנותי)
זֵאוּגְמָה (מיוונית ζεῦγμα; מילולית "רתום יחד"; על פי האקדמיה העברית ללשון: הֶצְמֵד[1]) היא פיגורה לשונית וטכניקה ספרותית שבה מילה אחת עומדת ביחס לשתי מילים או יותר או חלקי משפט אחרים, כאשר לרוב יחול שינוי בהוראתה. לרוב הזאוגמה תורכב מפועל או משם תואר שאליה כפופים שני שמות עצם או יותר, או שני משפטים או יותר.
הגדרה
קיימות הבחנות שונות בקרב בלשנים ורטוריקנים למונח זאוגמה.
זאוגמה דקדוקית – הוראה של מילה אחת חלה על שתי מילים אך תואמת דקדוקית רק אחת מהן.
- דוגמה: דנה קנתה תפוח, אני תפוז.
החלת הנשוא "קנתה" על שני חלקי המשפט יוצרת אי התאמה דקדוקית – דנה קנתה תפוח, אני [קנתה] תפוז. - דוגמה: אכל בשר ויין.
הנשוא "אכל" חל על שני שמות העצם אך מתאים דקדוקית רק ביחס ל"בשר".
זאוגמה סמנטית – מילה אחת חלה על שתי מילים אך מתאימה במשמעות רק לאחת מהן, או חלה בהוראה שונה על כל אחת מהן ויוצרת בכך הבדל במשמעות. לרוב הנשוא יחול בהוראה המילולית או הנורמטיבית על מילה אחת ובהוראה מטאפורית או מושאלת על המילה השנייה. זאוגמה מסוג זה היא הנפוצה ביותר בשימוש פואטי.
- דוגמה: רוויתי מים ונחת.
הנשוא "רויתי" חל על שם העצם "מים" בהוראה הנורמטיבית המילולית, ועל שם העצם "נחת" בהשאלה. - דוגמה: האיכר זרע זרעים ותקווה.
הגדרה רחבה תגדיר זאוגמה היא כל צירוף שבו מילה אחת עומדת ביחס לשתי מילים או יותר.
באופן זה הזאוגמה משמשת כאמצעי רטורי הנועד לחסוך במילים. כך למשל במקום לומר "מסתכל קדימה ומסתכל אחורה" נאמר "מסתכל קדימה ואחורה".[2] זוהי הגדרה מתאימה לניתוח תפקידה הרטורי של הזאוגמה בלשון דיבור וכן ניתן למצוא כמוה בנאומים.
לדוגמה: בנאומו של גדעון האוזנר "שישה מיליון קטגורים": "אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם; לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם: אני מאשים". לרוב נאמר "הם לא יוכלו לקום על רגליהם, הם לא יוכלו לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית...", הושמטה החזרה על הנשוא למען הקיצור והאפקט הרטורי.
הגדרה זו נתפסת כרחבה מידי בקרב חוגים ספרותיים ולשוניים ואינה מיושמת בניתוח אמצעים אומנותיים ביצירות ספרות.
סוגים של זאוגמה ומונחים קשורים
ניתן להבחין בין שלוש תצורות של זאוגמה לפי סדר המילים בה:
פרוזאוגמה (prozeugma) – הנשוא מקדים את שמות העצם.[3][4]
- למשל: היא שברה את הטלפון ואת לבו.
מסוזאוגמה (mesozeugma) – הנשוא ממוקם בין שמות העצם.[5][4]
- למשל: תיקו נארז, יחד עם שמחתו.
היפוזאוגמה (hypozeugma) – שמות העצם מקדימים את הנשוא.[6][4]
- למשל: בגדיו, ספריו וכבודו אבדו.
סילפסיס - תצורה הקרובה לזאוגמה, וככל הנראה מהווה סוג של זאוגמה. אין קונצנזוס בדבר ההבדל בין זאוגמה לסילפסיס ואף יש הטוענים שאין הבדל בין המושגים.
הסופר והמבקר הספרותי ג'ורג פוטנהם (George Puttenham) טען שבזאוגמה הנשוא תואם תחבירית את כל שמות העצם הכפופים לה ואילו בסילפסיס הנשוא תואם תחבירית רק שם עצם אחד (זאוגמה דקדוקית לפי ההגדרה לעיל).[7]
היפוזאוקסיס – הופכה של הזאוגמה, שבה הנשוא חוזר ביחס לכל שם עצם או שכל יחידה תוכנית מקבלת נשוא משלה.[8]
- למשל: 'הוא נכנס לבית מצויד באומץ ומצויד במפתח'. כזאוגמה המשפט ינוסח כך: 'הוא נכנס לבית מצויד באומץ ובמפתח'.
זאוגמה בשימוש ספרותי
בשימוש ספרותי הזאוגמה מהווה אמצעי פיגורטיבי היוצר דה-אוטומטיזציה של הליך הקריאה ומפנה את תשומת הלב לצירוף בלתי רגיל הנכרך יחד בנשוא אחד. זאוגמה שבה אחת מההוראות של הנשוא היא מטאפורית יכולה להתאים במיוחד בשימוש הומוריסטי ואירוני שכן היא כורכת יחד את ההוראה המילולית של הנשוא ואת ההוראה המטאפורית יחד. כאשר חל שינוי במשמעות בעקבות שינוי ההוראה של הנשוא, הזאוגמה יכולה לשמש כמשחק מילים וכאמצעי אומנותי הקושר משמעויות שונות ולעיתים הפוכות יחד באותו צירוף לשוני.
סדר המילים בזאוגמה יכול להיות גם הוא אמצעי ספרותי ורטורי משמעותי. שתי אפשרויות עומדות לסידור הזאוגמה: האחת שבה המושג הפרוטוטיפי, כלומר זה שמתאים יותר מבחינה לוגית לנשוא קודם למושג שאיננו פרוטוטיפי, ואפשרות שנייה לסדר מילים הפוך. המבנה הנפוץ יותר בזאוגמה הפואטית הוא זה שבו המושג הפרוטוטיפי מקדים את המושג שאיננו פרוטוטיפי, באופן התואם לנטייה הקוגניטיבית. בשימוש פואטי החריגה מהנטייה הקוניטיבית יכולה לעורר אירוניה, צחוק, הדגשה ועוד.[7] לצורך הדוגמה, בזאוגמה 'יצאתי מהדלת ומדעתי' סדר המילים משקף את הנטייה הקוגניטיבית. הפועל "יצאתי" חל קודם כל על שם העצם "דלת" המתאים באופן טבעי לפועל. תצורה הפוכה של הזאוגמה תבטא חריגה מהנטייה הקוגניטיבית – 'יצאתי מדעתי ומהדלת'. על כן סביר שתצורה זו תמשוך יתר תשומת לב והאפקט הספרותי שלה יועצם.
דוגמאות לזאוגמה בתורה
- "וַתֵּלֶד עָדָה אֶת-יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה." (ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ')
זאוגמה דקדוקית שבה הפועל "ישב" מתאימה לשם העצם "אהל" אך איננה מתאימה לשם העצם "מקנה".
- "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ד)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שמעון זנדבנק, "מַזֶּשִׁיר", כתר, ירושלים, 2002
- Shen, Yeshayahu (March 1998). "Zeugma: Prototypes, Categories, And Metaphors". Metaphor and Symbol. 13 (1): 31–47
הערות שוליים
- ^ הצְמֵד במילון ספרות: שירה (תשס"ח, 2007), באתר האקדמיה ללשון העברית.
- ^ May Tahseen Hameed, Hind Tahseen Hameed, THE EMPLOYMENT OF ZEUGMA AND SYLLEPSIS IN ADAGES AND FAMOUS QUOTES AS A KIND OF DISCOURSE GENERA, Humanities & Social Sciences Reviews 9(4):167-174 doi: 10.18510/hssr.2021.9424
- ^ "prozeugma", Silva Rhetoricae..
- ^ 4.0 4.1 4.2 C.H. Moore, Roland Greene (ע), 'Zeugma', The Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics: Fourth Edition, Princeton University Press, 2012
- ^ "mesozeugma",Silva Rhetoricae.
- ^ "hypozeugma", Silva Rhetoricae.
- ^ 7.0 7.1 T.V.F. Brogan, Roland Greene (ע), 'sylepsis', The Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics: Fourth Edition, Princeton University Press, 2012
- ^ ""hypozeuxis, Silva Rhetoricae.
