זיהוי קצוות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיהוי קצוות הינה פעולה מתמטית מרחבית שמטרתה למצוא את קוי הקצה של עצמים בתמונה דיגיטאלית. קוי קצה (שפות) מוגדרים כגבול בין בין רמות בהירות שונות. בדרך כלל, השוני בין רמות בהירות שבינן עוברת שפה הוא חד. זיהוי קצוות הוא כלי בסיסי בעיבוד תמונה וראייה ממוחשבת, המשמש בסיס לאלגוריתמים רבים לזיהוי עצמים וצורות בתמונות.

מוטיבציה

באמצעות גילוי שפות, ניתן להגדיר גבולות של אובייקטים בתמונה, צללים, לקבוע אוריינטציה של משטחים ועוד.[1] כמו כן, ניתן לחבר נקודות על שפות לכדי קונטור שלם או קו ארוך. קוים מסוג זה יכולים לשמש לזיהוי אובייקטים (כפי שאנשים מסוגלים להבחין בין חפצים שונים לפי קוי התאר שלהם בלבד). שפות מבדילות בין אזורים בעלי צבע שונה וטקסטורה שונה ובכך זיהוי שהלן יכול לתרום לסגמנטציה של תמונה, שהיא בעיה קשה בראייה ממוחשבת.

בנוסף, העין האנשית טובה בזיהוי שפות ובאפיון תמונה אך ורק לפי השפות[2]. מעוניינים לשחזר בתכונה משמעותית וחזקה זו בראייה ממוחשבת.

מהי שפה

שפה מוגדרת כשינוי חד בבהירות התמונה לאורך עקום.

מקורות לשפות בתמונה יכולים להיות שונים: גאומטריה של אובייקטים (קוי מתאר), הסתרות בין אובייקטים שונים בתמונה (סוס על רקע עצים מסתיר אותם ויוצר שפה בינו לבין העצים), שינויי צבע וטקסטורה וכו'.

שיטות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בן-צבי דורון‫, עיבוד ספרתי של תמונות, תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ו 1996.

הערות שוליים

  1. ^ Computer Vision: Algorithms and Applications, Richard Szeliski, Springer, 2010
  2. ^ M. Concetta Morrone , D. C. Burr, Feature Detection in Human Vision: A Phase-Dependent Energy Model, Proceedings of the Royal Society of London. Series B. Biological Sciences 235.1280 (1988): 221-245