זלמן גרינברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Zalman Grinberg

זלמן גרינברג (בגרמנית: Zalman Grinberg; ‏4 בספטמבר 1912 - 8 באוגוסט 1983, מינאולה, ניו יורק) היה רופא, שכיהן כיושב ראש הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים (אנ') באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה ובאוסטריה לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה.

קורות חייו

גרינברג נולד בליטא. הוא למד רפואה, וקיבל תואר דוקטור לרפואה עם התמחות ברדיולוגיה. בתקופת השואה נכלא במחנה הריכוז דכאו.

לאחר השואה

גרינברג שוחרר בגרמניה, וזמן קצר לאחר המלחמה הגיע למנזר סנט אוטיליין. שם, הצליח להקים בית חולים וגייס אחיות ורופאים מקרב ניצולי מחנות הריכוז.

בהמשך מונה לוועד המרכזי ("צ.ק.") של ניצולי השואה, שישב במינכן. הוא עלה לישראל והיה מנהל בית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1955, שם הפך לפסיכיאטר.

חיים אישיים

גרינברג היה נשוי לאווה קליין. נולדו להם שלושה בנים: יאיר, משה ורפי.[1]

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

Yellow star Jude Jew.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0