זסטרוגי
זסטרוגי (ברוסית: Заструги; בכתב לטיני: Sastrugi או Zastrugi) הם תלמים או רכסים חדים ולא-סדירים קשים כמו סלע בגובה של עד 30 סנטימטרים, הנוצרים על פני השלג עקב סחיפה אאולית, הקפצה וגלגול[1] של חלקיקי שלג והשקעה, והם מצויים באזורים מושלגים בקטבים או באזורי אקלים ממוזג. הם נבדלים מחוליות בכך שהרכסים מקבילים באופן בולט לכיוון הרוחות הנושבות דרך קבע. תלמים קטנים יותר בלתי סדירים מסוג זה מוכרים כגלונים (קטנים, בגובה 10 מ"מ) או רכסי רוח.
תוואי השלג הגדולים במיוחד מהווים מכשול לגולשי שלג, גלשני שלג ולאופנועי שלג. התקדמות על גבי משטח לא-אחיד של זסטרוגי יכולה לעייף מאוד, ותמיד קיים סיכון של שבירת ציוד – הגלונים והגלים משופעים במקרים רבים בחתחתים ומהמורות, פני השטח קשים ואינם סלחניים, ושינויים טופוגרפיים קלים בין רכס למרזבה מתרחשים כל הזמן.
אטימולוגיה
המילה "זסטרוגי" (Заструги) היא צורת רבים בשפה הרוסית; ביחיד "זסטרוגה"(Заструга), התעתיק גרמני של המילה הרוסית הוא Sastrugi.[2]
מקבילה לטינית לצורת היחיד, "ססטרוגוס", משמשת בכתבים שונים, לרבות יומני המשלחות של קפטן רוברט פלקון סקוט וספרו של ארנסט שקלטון, The Heart of the Antarctic.
מנגנון היווצרות
תחת הרוח, מצטברים חלקיקי שלג חופשיים ונסחפים בדומה למה שמתרחש בחוליות חרמש (חוליות ברחאן),[3] ולכן השם העממי שקיבלו הצורות שמקבל השלג הנסחף הוא ברחאנים. האינואיטים של קנדה קוראים לתצורות השלג המתהוות כתוצאה מכך "קאלוטוגאניק" (kalutoqaniq). עם היחלשות הרוחות, מתגבשות תצורות השלג, או ה"קאלוטוגאניק" הללו, באמצעות המראה והתגבשות מחודשת. כשהרוחות מתחזקות שוב הקאלוטוגאניק נשחקים לצורות מעוצבות של ססטרוגי. האינואיט מכנים את התוואים הגדולים יותר בשם קאיוקלאק (kaioqlaq) ואת הגלונים הקטנים בשם טומרינייק (tumarinyiq). סחיפה נוספת יכול להפוך את הקאיוקלאק בחזרה לקאלוטוגאניק נודד. שלב ביניים של הסחיפה קרוי מפסוק (mapsuk), צורה תלויה. בצד הפונה לרוח של הרכס, הבסיס נסחף מהר יותר מאשר החלק מעליו, תוך יצירת צורה מוכרת של קצה סדן המצביע כנגד הרוח.[4]
על מדרונות ההרים משתמשים גולשי סקי מנוסים בעובדה שהזסטרוגי מצביע על כיוון הרוח על מנת לאתר מראש הצטברויות של תלוליות שלג מסוכנות.
זסטרוגי על קרח-ים
זסטרוגי צפויים יותר להיווצר על קרח-ים שנוצר באותה שנה מאשר על קרח רב-שנתי. קרח חדש חלק יותר מקרח רב-שנתי, שמאפשר לרוח לעבור באופן אחיד על פניו ללא מכשולים טופוגרפיים. השלג, שהנו יבש וקל כל עוד איננו מפשיר, נסחף בקלות עם משבי הרוח ויוצר זסטרוגי מקבילים לכיוון הרוח. במחקר שנערך בנושא באלסקה הוכח שהזסטרוגי מתקבעים במקומם עד חודש מרץ ועשויים להיות קשורים להיווצרות בריכות הפשרה. בריכות הפשרה צפויות יותר להיווצר בשקעים שבין הזסטרוגי על קרח חדש.[5]
בתרבות הפופולרית
הפרק השני ברומנו של ג'יימס רולינס "צייד קרח" מדמה את הזסטרוגי המקיפים את השטח שמעל תחנת הקרח התת-מימית לעוגת מקצפת לימון; בניגוד לכך, על הנתיב המחבר את הבסיס התת-מימי אל תחנת מעוף האומגה שמעל פני הקרקע, שחקה התנועה את הקרח והחליקה אותו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ באנגלית, saltation: תנועתם של חלקיקים, בדרך כלל גרגירי חול, בהשפעת מים או רוח.
- ^ Rapport du Comité consultatif: Report of the Advisory committee, Google books
- ^ מקור המונח ברחאן מרוסית, מונח שטבע החוקר אלכסנדר פון מידנדורף לתיאור חולית שממבט-על צורתה נדמית לסהרון.
- ^ פסקה זו מבוסס על המתואר בעמ' 40 בספר William C. Wonders, Canada's Changing North
- ^ Petrich, C., H. Eicken, C. M. Polashenski, M. Sturm, J. P. Harbeck, D. K. Perovich, and D. C. Finnegan (2012), Snow dunes: A controlling factor of melt pond distribution on Arctic sea ice
