זרובבל חביב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זרובבל חביב
זרובבל, חבר מהגימנסיה Zrubavel, a friend from the Gymnasium-37.jpeg
לידה 1894
ראשון לציון
פטירה 1987 (בגיל 93 בערך)
ראשון לציון
השכלה אגרונומיה
מפלגה הציונים הכלליים
ראש מועצה מקומית ראשון לציון
19391946
(כ־7 שנים)
פרדסן, פעיל ציוני ולוחם

זרובבל חביב (לובמן) (18941987) היה איש ציבור ופובליציסט. הוא כיהן כראש המועצה המקומית בראשון לציון. מ-1949 ובמשך 15 שנה ניהל את משרד עליית הנוער בתל אביב.

חייו

נולד בראשון לציון לרבקה ודב חביב לובמן, למד בבית הספר העממי במושבה, בית הספר העברי הראשון בארץ, שנקרא לימים על שם אביו (בית ספר חביב). סיים את לימודיו בגמנסיה "הרצליה"[1], במחזור התלמידים הראשון שלה[2]. השתתף בכתיבת מכתב המחאה של תלמידי המחזור אל אחד העם כנגד ההחלטה ללמד בטכניון בשפה הגרמנית, כחלק ממלחמת השפות. מאז ולאורך כל חייו היה לוחם קנאי לשפה העברית. השתתף בייסוד הסתדרות "הדור הצעיר", שחבריה התגייסו למשימות הלאומיות והחברתיות של התקופה, והיה שותף לפעילות ההסתדרות המצומצמת אם כי לא היה חבר רשמי בה.

כחלק מחבריו למד משפטים באוניברסיטת איסטנבול, אז קושטא. בהגיעו לחופשה מהלימודים פרצה מלחמת העולם הראשונה וקטעה את לימודיו. בשנת תרע"ו 1916 התמנה מטעמו של אהרן אהרונסון לתפקיד ניהולי במסגרת המלחמה במכת הארבה שירד אז על הארץ. בהמשך, שירת במחלקה החקלאית שבנגב במעמד של קצין בצבא האימפריה העות'מאנית. לקראת סוף המלחמה ועם כיבוש הארץ על ידי הבריטים התנדב לגדוד העברי הארצישראלי ("הראשון ליהודה"). בראשית שנות העשרים, למד חקלאות באוניברסיטאות בצרפת.

כאביו, לפניו, היה איכר וממנהיגי המושבה ראשון לציון[3]. הקדיש עצמו לעבודה ציבורית ענפה, הן בתחומי המושבה והן במישור הלאומי. היה פעיל בהגנה, בחינוך ובפיתוח מוסדות במושבה. במסגרת פעילותו הפוליטית היה מאנשי הנהגת "הברית העולמית של הציונים הכלליים. ובשנת 1932 נבחר למועצה הארצית של המפלגה כנציג ראשון לציון[4]. בשנת 1935 נשלח מטעם המפלגה כציר לקונגרס הציוני הי"ט[5]. בהמשך כיהן בהנהלת המפלגה הפרוגרסיבית. בשנת תרצ"ז 1937 נשלח לפולין מטעם הקרן הקיימת לישראל לגייס כספים למטרת גאולת קרקעות הארץ. במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנים 1939-1946, כיהן כראש המועצה המקומית בראשון לציון. מ-1949 ובמשך 15 שנה ניהל את משרד עליית הנוער בתל אביב. ערב מלחמת השחרור נשלח (יחד עם יעקב אורי מנהלל) על ידי הנהגת היישוב לדרום אמריקה לצורך איסוף כספים לקניית נשק וגיבוש הקהילות היהודיות שם. במהלך השליחות התבשר על נפילת בנו, אמנון חביב, שלחם בנגב. בהמשך נמנה עם מקימי ארגון יד לבנים ומילא במשך שנים את תפקיד יושב ראש הארגון.

יחד עם פרופסור ח. מ. י. גבריהו הקים את סניף החברה לחקר המקרא בראשון לציון וכיהן כיושב ראש הסניף עד ליומו האחרון. פרסם מאמרים בעיתונות היומית ובכתבי עת והיה פעיל בחיי החינוך והתרבות של המושבה והעיר ראשון לציון.

התמסר לחקר תולדות ראשון לציון, סייע באיסוף החומר הארכיוני להקמת המוזיאון לתולדות ראשון לציון והקדיש את ביתו הפרטי להקמת מדרשה לחקר חיבת ציון,

נפטר ב-1987 ונקבר בבית הקברות הישן בראשון לציון.

משפחה

בשנת תרפ"ד 1924 נשא לאישה את שולמית, בת האיכר אשר לוין. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: בנו רם חביב - מילא תפקידים בשירות המדינה, בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל בכיר במשרד האנרגיה והתשתיות, בנו אמנון חביב - נפל במלחמת השחרור ביום ל' בסיון תש"ח 1948, בתו - תרצה חביב-גרין - פסיכולוגית ועובדת המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הקימה את מיזם התיעוד של חלוצי ותושבי ראשון לציון מראשיתה - "אלבום המשפחות".

לקריאה נוספת

  • זרובבל חביב (לובמן), ציר שלוח: מארץ ישראל לפולין בשליחות קרן קיימת לישראל תרצ"ז 1937, (איסוף החומר והכנתו לדפוס: תרצה חביב-גרין), ירושלים: המכון לחקר תולדות קרן קיימת לישראל, תשס"ב 2002. ‬
  • זרבבל חביב, ציונה : לקט רשימות מאמרים ואיגרות, (ליקוט, עריכה, דברי רקע וקישור - תרצה (חביב) גרין), ראשון לציון: עיריית ראשון לציון, תשמ"ט. ‬
  • זרבבל חביב, זכרונותי מן המושבה, ראשון לציון: עירית ראשון לציון - האגף לחינוך ולתרבות, תשמ"ו. ‬
  • חיבת ציון : שיבת ציון, ראשון לציון : לקט של רעיונות, ציוני דרך, מאורעות ודמויות של אישים בדרך לציונות מגשימה, (עורך: יונה עדיני), ראשון לציון: עירית ראשון-לציון - המוזיאון לתולדות המושבה, תשמ"ב. ‬
  • זרבבל חביב, עינות הדמע : מאגדות התחיה, (תל אביב): ועדת יובל השבעים לראשון לציון של יד עירית ראשון לציון : (דפוס ספר), תשי"ב. ‬ ‬

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ראשי המועצה המקומית ועיריית ראשון לציון Rishon leZion Coat of Arms.svg
כמועצה מקומית מנשה מאירוביץ דב חביב לובמן שמואל אוסטשינסקי מנשה מאירוביץ יחיאל טרכטנברג יעקב פרימן מיכאל לוין זרובבל חביב אליקום אוסטשינסקי
1922 1923–1925 1926–1927 1928–1931 1932 1933–1936 1936–1939 1939–1946 1946–1950
כעירייה אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין נעם לאונר חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור רז קינסטליך
1950–1951 1951–1952, 1960–1962,
1965–1969
1952–1955 1955–1956 1956–1960 1962–1965 1969–1983 1983–2008 2008–2018 2018–מכהן
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0