חברת הודו המערבית ההולנדית

חברת הודו המערבית ההולנדית (בהולנדית: Geoctroyeerde Westindische Compagnie או GWC) הייתה חברה של סוחרים הולנדים, בין השנים 1621 ו-1793. ב-3 ביוני 1621 העניקה הרפובליקה ההולנדית לחברה זיכיון לבלעדיות במסחר (מונופול) באיי הודו המערבית (אזור הים הקריבי) וכן הוענקה לה בלעדיות במסחר העבדים מאפריקה, מסחר בברזיל, הקריבים וצפון אמריקה. השטח שבו החברה קיבלה רשות לפעול היה במערב אפריקה (בין חוג הסרטן לכף התקווה הטובה) ויבשת אמריקה, כולל האוקיינוס השקט והחלק המזרחי של גינאה החדשה. מטרת הזיכיון הייתה לחסל כל תחרות מסחרית, במיוחד מצד ספרד או פורטוגל, בין תחנות המסחר השונות שנוסדו על ידי הסוחרים. לחברה היה חלק משמעותי בהצלחת הקולוניות ההולנדיות ביבשת אמריקה.

מבחינה ארגונית דמתה חברת הודו המערבית ההולנדית לחברת הודו המזרחית ההולנדית אשר הייתה גדולה ועשירה בהרבה. ההבדל הארגוני המשמעותי בין שתי חברות אלה היה בכך שהחברה לא הורשתה לבצע פעולות צבאיות ללא היתר מפורש מממשלת הולנד, בעוד שחברת הודו המזרחית ההולנדית החזיקה באופן קבוע כוחות צבא אשר פעלו מטעמה. בדומה לחברה המזרחית, גם לחברה המערבית היו חמש לשכות, באמסטרדם, רוטרדם, הורן, מידלבורך וחרונינגן. במועצת המנהלים של החברה ישבו 19 חברים (אשר כונו בשם "תשעה-עשר הלורדים").

בתחילת דרכה זכתה החברה להצלחה יחסית ובשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-17 ייסדה תחנות מסחר וקולוניות רבות.