חדר מתים
.jpg)
חדר מתים (בבית חולים או בית קברות) הוא חדר אחסון גופות המחכות לזיהוי, נתיחה שלאחר המוות, קבורה או שריפה.
בחדר מתים מודרני, מאוחסנות הגופות בקירור למניעת ריקבון.
סוגי תאי קירור
שני סוגים של תאי קירור נפוצים ביותר בחדרי מתים:
- טמפרטורה חיובית
גופות מאוחסנות בטמפרטורה בין 2°C ל-4°C. תאי קירור מסוג זה מאפשרים שמירת גופות לתקופה של עד מספר שבועות. תא זה לא מונע רקבון, אלא רק מאט את קצב התקדמותו.
גופות מאוחסנות בטמפרטורה בין –15°C ל-–25°C. לרוב בשימוש במוסדות משפטיים או מכוני רפואה, במיוחד כאשר לא זוהתה הגופה. בטמפרטורות אלה הגופה קופאת לחלוטין והריקבון נמנע כמעט לגמרי.
חדרי מתים בעולם
במספר מדינות בעולם, הגופה נחנטת - מה שהופך את תהליך קירור הגופות ללא שימושי.
ברוב המדינות, משפחת הנפטר חייבת לקבור את הגופה בתוך 72 שעות (שלושה ימים) מהפטירה, אך לעיתים, בעיקר במדינות אפריקה, מתבצעת הקבורה שבועות או חודשים לאחר הפטירה. במדינות אלו נשמרות הגופות לתקופה של עד שנה או שנתיים בבית חולים או בית הלוויות וכאשר המשפחה אוגרת מספיק כסף לממן את הטקס, נלקחת הגופה לקבורה.
חדרי מתים ממתינים
חדרי מתים ממתינים הם חדרי מתים שייעודם הוא בעבור גופות שמחכות לווידוא מוות. בעבר, לפני שהרפואה המודרנית יכלה לוודא מוות באופן מובהק, אנשים פחדו להיקבר בחיים, כך שלאחר הכרזתם כמתים, הועברו הגופות המוטלות בספק לחדרי המתים מסוג זה, שם חיפשו מתמחים אחר סימני חיים. לעיתים הותרה הרקבות הגופה מעט לפני הקבורה, לווידוא המוות לחלוטין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
