חואן קרלוס (אוניית סער אמפיבית)
 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סימן זיהוי | L61 |
| חברת ספנות | נוואנטיה |
| סדרה | חואן קרלוס הראשון |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | בסיס הצי רוטה |
| הוזמנה | 5 בספטמבר 2003 |
| תחילת הבנייה | מאי 2005 |
| מחיר | 462€ מיליון |
| הושקה | 22 בספטמבר 2009 |
| תקופת הפעילות | 30 בספטמבר 2010 – בשירות פעיל (13 שנים) |
| נתונים כלליים | |
| אורך | 230.82 מטרים |
| מהירות | 21 קשר |
| טווח שיוט | 9000 מיילים ימיים במהירות של 15 קשר |
חואן קרלוס היא אוניית סער אמפיבית נושאת מטוסים ספרדית על שם חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד. האונייה מהווה את חוד החנית של הצי הספרדי.
מאפיינים טכניים
פרק זה טעון עריכה. אנא מסה: 26,000 טון.
קרן: 32 מטרים.
סירות נחיתה: ארבע נחתות נחיתה ממוכנות. קיבולת: עד 912 חיילים ו46 טנקי לאונרדו. נשק: רובי 4 × 20 מ"מ
2 BPDMS) FBNW2 ( VLS) FBNW)
מקלעי 12.7 מ"מ . מטוסים-מסוקים: הרייר, צ'ינוק, NHIndustries NH90, סיקורסקי S-61.
עיצוב
לאונייה סיפון טיסה באורך 202 מטרים, עם "רמפת סקי".
על האונייה יש שמונה נקודות נחיתה למסוקים בינונים כגון: ביל בואינג V22 וצ'ינוק CH-47, וארבע נקודות נחיתה למסוקים-מטוסים גדולים כגון: מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II או F-35 לייטנינג II.
בפעם הראשונה בצי הספרדי, הספינה משתמשת במנוע דיזל-חשמלי בעזרת טורבינת גז.
האונייה תוכננה לשאת כ-900 ימאים אך יש לה ציוד ואמצעי תמיכה גם ל-1,200.
בנייה
בניית הספינה שאורכה 230.82 מטרים ומשקלה כ-26,000 טון החלה במאי 2005 והסתיימה במרץ 2008 לקחה 3,100,000 שעות ייצור ו-775,000 שעות הנדסה.
האונייה הוזמנה ב-30 בספטמבר 2021 על ידי הצי הספרדי.
תקציב בנייתה המקורי היה 360 מיליון אירו אבל בסופו של דבר בנייתה עלתה 462 מיליון אירו (600 מיליון דולרים).[1]
יצוא
אוסטרליה
הספינה התמודדה אל מול ספינת הסער האמפיבית "מיסטרל" של צרפת ב-20 ביוני 2007 במכרז של הצי המלכותי האוסטרלי לשדרוג הצי האמפיבי שלו. במכרז והתחילה לבנות באוסטרליה שתי ספינות מדגם חואן קרלוס עם שינויים קטנים ולקרוא להן "סדרת הקנברה".
הספינה הראשונה הגיעה ב-28 בנובמבר 2014, והספינה השנייה הגיעה ב-4 בדצמבר 2015.
רוסיה
הספינה התמודדה נגד ספינת הסער האמפיבית "מיסטרל" של צרפת בספטמבר 2009 במכרז לשדרוג הצי הרוסי. בינואר 2011 הרוסים בחרו את מיסטרל הצרפתית על פני החואן קרלוס.
אנאדולו
נושאת המטוסים אנאדולו (אנ') של טורקיה מתבססת על החואן קרלוס אף על פי שנושאת המטוסים מסווגת כנושאת מטוסים קלה ולא ספינת סער אמפיבית.[2] העזרה של חברת נוואנטיה לחברת הספנות סדף הטורקית מסתכמת על פי הדיווחים בעזרה בתכנון, בטכנולוגיה, ובסיוע טכני.[2]
ספינות
| שם | מספר דגלון | תחילת בנייה | הושקה | הוזמנה | נמל בית |
|---|---|---|---|---|---|
| הצי הספרדי | |||||
| חואן קרלוס הראשון | L61 | מאי 2005 | 22 בספטמבר 2009 | 30 בספטמבר 2010 | תחנת חיל הים רוטה, רוטה |
| הצי המלכותי האוסטרלי | |||||
| קנברה | L02 | 23 בספטמבר 2009 | 17 בפברואר 2011 | 28 בנובמבר 2014 | בסיס צי מזרח |
| אדלייד | L01 | 18 בפברואר 2011 | 4 ביולי 2012 | 4 בדצמבר 2015 | בסיס צי מזרח |
| הצי הטורקי | |||||
| TCG Anadolu | L-400 | 7 בפברואר 2018 | 30 באפריל 2019 | 2021 (צפוי) | לא ידוע |
| TCG טרקיה
(תכנון) |
– |
– |
– |
– |
– |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^
נושאת מסוקים לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:20)
- ^ 2.0 2.1 נושאת המטוסים של טורקיה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 11:00)
