חוגלה-קימברלי
חוגלה היא חברה המגדירה עצמה כחברה "למוצרי צריכה מתכלים שאינם מזון" בבעלות משותפת אמריקאית-ישראלית.
החברה הוקמה בשנות ה-60 כחברת בת של נייר חדרה, לייצור מפיות נייר, נייר טואלט ומגבות נייר, תחת שמות המותגים "איריס" ו"לילי"[1]. בשנת 1970 החלה החברה לייצר תחבושות היגייניות סאנובה[2], וחיתולים חד פעמיים "פיפון"[3]. בסוף שנות ה-70 שונה המותג של התחבושות ההגייניות ל"נובה לי"[4] ובסוף 1981 שונה מותג החיתולים ל"טיטולים"[5]. בשנת 1983 פתחה החברה מפעל נוסף בעפולה[6]. בשנת 1986 הודיעה החברה על כניסה לשוק חומרי הניקוי בשותפות עם זהר דליה[7]. בסוף שנות ה-90 החברה הייתה המובילה בישראל במכירות של מוצרי לא מזון[8].
באמצע שנות ה-90 רכשה החברה האמריקאית קימברלי קלארק את רוב מניות החברה (50.01% מהן), כשהיתר (49.9%) נותרו בידי נייר חדרה. החברה החלה לשווק את מוצרי קימברלי בישראל ובשנת 1997 הוחל בייצור מקומי של מוצרי קימברלי ממותגי קלינקס והאגיס[9]. בתחילת 2015 מכרה נייר חדרה את חלקה בחברה לקימברלי[10].
מותגים בולטים
- קלינקס - מותג נייר טישיו בינלאומי (בבעלות קימברלי קלארק)
- מותגי נייר טואלט
- לילי - מותג נייר טואלט
- Molett - מותג נוסף
- נייר טואלט קלינקס - מותג שלישי, הנושא את שמו של מותג הטישיו המוכר של קימברלי קלארק
- חוגלה קימברלי פרופשיונל - מותג נייר טואלט ומוצרי היגיינה אחרים לשוק המוסדי
- Kotex - מותג מוצרי היגיינה נשית
- מותגי חיתולים:
- ניקול - מותג מטליות נייר ובד
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מוצרי נייר לבית המודרני, מעריב, 9 ביולי 1968
מנסים לחקות אותנו, דבר, 12 בפברואר 1970 - ^ הרגישי טוב כאשה כל יום, מעריב, 22 ביוני 1970
- ^ אל תתני לגרות אותו הוא צעיר מידי, דבר, 26 בינואר 1970
הודעה חשובה לצרחנים, מעריב, 15 ביולי 1970
בית חוגלה, מעריב, 4 בפברואר 1972 - ^ לבית חולים קפלן, דבר, 28 ביולי 1978
- ^ התינוק כצרכן, דבר, 4 בינואר 1982
- ^ חיים ביאור, 5 מליון דולר הושקעו, דבר, 6 באוקטובר 1983
- ^ מיכל הולצמן, חברות חגלה ומפעלי זהר דליה, מעריב, 28 באפריל 1986
- ^ זהבה דברת, חוגלה היא היצרן המוביל במכירות, באתר גלובס, 2 במרץ 1998
- ^ זהבה דברת, חוגלה-קימברלי תייצר את "קלינקס", באתר גלובס, 28 ביולי 1997
- ^ נייר חדרה מוכרת את חלקה בחוגלה תמורת 650 מ' ש, באתר גלובס, 26 בינואר 2015
