חוסיין עבד אל-האדי
חוסיין עבד אל-האדי (? - 1835 או 1836) היה שייח' בן משפחת הפלאחים עבד אל-האדי מהכפר עראבה שבנפת שכם, שעלה לגדולה בימי איברהים פאשה, היה מושל (בדרגת מודיר) של איילט צידון, מושל עכו וסגנו של איברהים פאשה.
כאשר הגיעו כוחותיו של איברהים פאשה לארץ ישראל, רק בודדים קיבלו אותו בברכה, בהם קאסים אל-אחמד (אנ') וחוסיין עבד אל-האדי. עבד אל-האדי ואנשיו הצטרפו לכוחותיו של איברהים פאשה במצור על עכו (1832). איברהים פאשה ראה באל-האדי כוח עולה ומינה אותו כסגנו בשלטון האזרחי על השטחים שכבש בארץ ישראל. כאשר איברהים המשיך במסעות המלחמה, היה אל-האדי השליט בפועל של הארץ. זו הייתה הפעם הראשונה שמשפחה כפרית עלתה לשלטון על הארץ.
במהלך מרד הפלאחים, אל-האדי המשיך לתמוך באיברהים פאשה ובתמורה מינה אותו איברהים להיות המודיר של איילט צידון (איילט שכלל את כל ארץ ישראל).[1]
באוקטובר 1834, אחרי שאיברהים פאשה הוציא להורג את אל-אחמד בעוון מרידה. רכש אל-האדי את מפעל הסבון שלו (صابون نابلسي) בשכם ואת בית המגורים המשפחתי, אליו העביר אל-האדי את משפחתו מעראבה. מפעלי הסבון של שכם (אנ') היו אחד ממקורות ההכנסה החשובים של שכם והקנו לבעליהם כסף ויוקרה. השייח יוסוף זיאד קאדרי[2] ניהל עבורו את עסקיו בשכם.
אל-האדי כיהן בתפקיד מושל צידון עד מותו (1251 להג'רה, 1835 או 1836). נקבר בחצר מסגד א-זיתונה בעכו.
צלאח אל-האדי, אחד מבניו של חוסיין היה הוואלי של צידון.[3]
הערות שוליים
- ^ על פי משה שרון, Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, עמ' 63, המינוי היה כנראה כבר ב-1833
- ^ בשארה דומני הערת שוליים 17
- ^ מחמוד יזבק, Haifa in the Late Ottoman Period, 1864-1914: A Muslim Town in Transition עמ' 151
