חופים הם לפעמים
חופים הם לפעמים (ובחלק מקובצי שירה: חופים) הוא שיר של המשורר הישראלי נתן יונתן. ראה אור בין השאר באסופת שיריו מבחר שירים, 1980-1940.
השיר נכתב בשנת 1943 כאשר שהה יונתן באימוני פלמ"ח בחוות חפציבה, שעל גדות נחל חדרה. הוא טייל עד מוצא הנחל לים והבחין כי מימי הנחל אינם מגיעים עד הים ונבלעים בחול מרחק קצר לפני קו החוף. השיר הולחן על ידי נחום היימן, ויונתן שינה במקצת את מילות המקור כדי להתאימן ללחן.
תכנים ואמירות
סגנון השיר, כמו בשיריו האחרים של יונתן כגון כמו בלדה, הוא כסגנון דיבור ושיח בין בני אדם. נושאי השיר הם מנעד הרגשות בהיעדרם של דמויות הקרובים ובני המשפחה.
” ... געגועים
לבית שתמיד אהבו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.”
השיר נעשה אהוד מאוד בחברה הישראלית, וזכה לביצועים רבים.
צירוף המילים: "חופים הם לפעמים" שכיח בתרבות העברית מחוץ להקשרו הספרותי המקורי, במיוחד בהקשר של תמורות אקולוגיות ושמירת הסביבה.[1]
קישורים חיצוניים
- מילות השיר חופים הם לפעמים באתר שירונט
- עופרה עופר אורן, מה ראה נתן יונתן כשטייל על החוף, ואיזה אסון נפל עליו אחרי 30 שנה, באתר Xnet, 15 בינואר 2017
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: קורנליה דין ("ניו יורק טיימס"), חופים הם לפעמים געגועים לחול, באתר הארץ.
