חוק החוזים העתידיים על בצל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק החוזים העתידיים על בצל הוא חוק בארצות הברית האוסר על מסחר בחוזים עתידיים על בצל וכן על חוזים עתידים על ביצועי קופות של סרטים.

ב-1955, שני סוחרי בצל, סם סיגל ווינסנט קוסוגה, השתלטו על שוק החוזים העתידיים על בצל בבורסת הסחורות של שיקגו. על מנת למנוע הישנות התופעה נחקק החוק ב-28 באוגוסט 1958.

החוק תוקן ב-2010 כדי להוסיף חוזים עתידיים על ביצועי קופות של סרטים לרשימת החוזים העתידיים האסורים, בתגובה למאמצי הלובינג של איגוד הקולנוע של אמריקה.[1]

בצל יבש

רקע

המסחר בחוזים עתידיים על בצל החל בבורסת הסחורות של שיקגו באמצע שנות ה-40 כניסיון להחליף את ההכנסה שאבדה כאשר המסחר בחוזים העתידיים על חמאה נפסק. באמצע שנות ה-50, חוזים עתידיים על בצל היו המוצר הנסחר ביותר בבורסת הסחורות של שיקגו. ב-1955 הם היוו 20% מהעסקאות שלה.[2]

המניפולציה על שוק הבצל

בסתיו 1955, סיגל וקוסוגה קנו כל כך הרבה בצל וחוזים עתידיים על בצל, עד שהם שלטו על 98% מהבצלים הזמינים בשיקגו. אלפי טון של בצל נשלחו לשיקגו כדי לכסות את הרכישות שלהם. עד סוף 1955, הם אחסנו בשיקגו 14,000 טון של בצל. כל כך הרבה בצלים נשלחו לשיקגו כדי להפחית את המחירים, עד שהיה מחסור בבצל בחלקים אחרים של ארצות הברית.

עד מהרה הם שינו מסלול ושכנעו את מגדלי הבצל להתחיל לרכוש את המלאי שלהם חזרה על ידי איום להציף את השוק בבצל אם לא יעשו זאת. סיגל וקוסוגה אמרו למגדלים שהם יחזיקו את שאר המלאי שלהם כדי לתמוך במחיר הבצל.[3]

כשהמגדלים החלו לקנות בצל, סיגל וקוסוגה צברו פוזיציות של מכירה בחסר במספר רב של חוזי בצל. טונות הבצל שהם שמרו במאגרים החלו להתקלקל, ולכן הם שלחו אותם מחוץ לשיקגו כדי לנקות אותם ואז ארזו אותם מחדש והם נשלחו חזרה לשיקגו. המשלוחים ה"חדשים" של בצל גרמו לסוחרים עתידיים רבים לחשוב שיש עודף בצל נוסף וכך מחירי הבצל בשיקגו ירדו אף יותר.[4]

עד סוף עונת הבצל במרץ 1956, סיגל וקוסוגה הציפו את השווקים בבצליהם והורידו את המחיר של 23 ק"ג של בצל ל-10 סנט לשקית (פחות מהעלות של לשים את הבצל בשקית). באוגוסט 1955, אותה כמות של בצל תומחרה ב-2.75 דולר לשקית. [5]

התוצאה

סיגל וקוסוגה הרוויחו מיליוני דולרים על העסקה בשל השורט (short) שלהם על חוזים עתידיים על בצל. המקרה גרם לחקלאי בצל רבים לפשיטת רגל. התעוררה סערה ציבורית בקרב מגדלי בצל שנותרו עם כמויות גדולות של מלאי חסר ערך. רבים מהחקלאים נאלצו לשלם כדי להיפטר מהכמויות הגדולות של הבצל שהם רכשו וגידלו.[6]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Finke, Nikki (2010-06-24). "CONGRESS BANS FILM FUTURES TRADING". Deadline. נבדק ב-2020-11-16.
  2. ^ Greising & Morse 1991, p. 80
  3. ^ Lambert 2010, p. 42
  4. ^ Greising & Morse 1991, p. 81
  5. ^ Markham 2002, p. 324
  6. ^ Greising & Morse 1991, p. 82


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0