חוק חובת אזהרה בפרסום ושיווק של הלוואה
חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה נחקק בתאריך 1 במרץ 2017״ (תיקוני חקיקה) התשע"ז.
חוק זה הוא תיקון של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) והוא חל על התאגידים הבנקאיים ועל נותני שירות פיננסיים - למעט בעלי רישיון מאושר למתן שירות בנכס פיננסי, העוסקים בפרסום ושיווק של מתן הלוואות. במסגרת החוק, חובה לציין אזהרה המציגה את הסיכונים האפשריים בהלוואה בכל פרסומת המשווקת ומעודדת נטילת הלוואה או מסגרת אשראי מהתאגידים המפרסמים. כמו כן, החוק מחיל חובה לציין את שם התאגיד המלווה בכל פרסומת מטעמו.[1]
היסטורית החוק
החוק הוצע לראשונה בכנסת העשרים, בשלושה בינואר שנת 2017 ואושר כשלושה חודשים לאחר הצעתו.
את החוק יזמו לראשונה חברי הכנסת זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, רחל עזריה ושלי יחימוביץ'.
הועדה אשר הייתה אחראית על הצעת חוק זה הייתה ועדת הכלכלה, ובהצבעה הסופית לחוק היו שלושה עשר תומכים, ללא מתנגדים.[2]
מטרת החוק
חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה הוצע במטרה לעזור לצרכנים המעוניינים לקחת הלוואות ללא רקע פיננסי, להבין בצורה טובה יותר האם יש באפשרותם לפרוע את הלוואתם, ובכך להציג בצורה ברורה את ההשלכות הכלכליות של נטילת ההלוואה.[3]
מטרת החוק מושגת באמצעות הטלת חובה להוספת הבהרה בנוסח: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל", לכל הליך שיווקי המעודד נטילת הלוואה. בנוסף לכך, קיים חיוב בציון שם התאגיד שממנו הם לוקחים את ההלוואה, כך שהלווים ידעו מראש על התרחישים הצפויים לאחר נטילה ושימוש בהלוואה. בנוסף לכך, חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה מוביל לכך שהמלווה המפרסם, כאיש פרטי או כתאגיד בנקאי, לא יבלבל את הלקוח הפוטנציאלי ויגרום ללקוח לחשוב כי לא קיים סיכון מאחורי לקיחת הלוואה, ושהמלווה לא יוכל להטעות צרכנים ולקוחות בנוגע אליו ואל ההצעה שלו.[1]
אכיפה
ב-18 באוקטובר 2018, הוטל עיצום כספי על בנק דיסקונט ישראל בסך 750,000 ש"ח בשל הפרת החוק. השמטת אזהרה מפרסומת שנשלחה לציבור ומעודדת נטילת הלוואות ללקוח מבנק זה. הבנק העלה שתי פרסומות אשר מעודדות את הצרכן לקחת הלוואה מבנק זה, אך הן לא כללו את האזהרה. בפרסומות צורף קישור לדף אשר מסביר ונותן מידע רלוונטי על ההלוואה וכולל את האזהרה הדרושה, אך כיוון שלא הופיעה בפרסומת עצמה - הבנק נקנס. עם זאת, כאשר הלקוח נכנס לאתר הרשמי של הבנק, לא מצוינת אזהרה. דבר זה יוצר מצב שבו כאשר הלקוח נוטל הלוואה לאחר שראה פרסומת, ולא דרך הקישור בפרסומת אלא דרך האתר הכללי, לא ישים לב לאזהרות ויוכל לקבל מידע שגוי.[4]
באותו היום, ניתן לתאגיד "לאומי קארד" קנס בסך של מיליון וחצי שקלים בשל הפרת החוק והשמטת אזהרה מפרסומת. גם בנק זה העלה שלוש פרסומות, אשר לא כללו את האזהרה הדרושה. את העיצום הכספי נבחר להטיל על אחת משלוש הפרסומות, זו שקיבלה את המספר הגבוה ביותר של צפיות ברשת. החברה קיבלה קנס נוסף על פרסומת שהועלתה בנפרד ולא הכילה אזהרה. הפרסומות הכילו קישור לדף אשר מפרט את האזהרה, אך האזהרה נמצאה בלשונית ההלוואות באתר. החברה הגישה תגובה בכתב אשר אומרת שכחלק ממדיניות החברה, תמיד משתדלים להיות שקופים וברורים מול לקוחותיה בשיחות ובהסברים. לאחר הטלת העיצום הכספי, החברה הסירה את כל הפרסומות והעלתה אותן מחדש לאחר בדיקה שהפרסומת עמדה בכל תקני החוק.
ההחלטה הסופית הייתה להטיל עיצום כספי בסכום נמוך יותר.[5]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר החוקים, באתר נבו
- ^ חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, באתר הכנסת
- ^ כמו בסיגריות ואלכוהול: פרסומות להלוואות ילוו באזהרה, באתר כלכליסט
- ^ %D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98.pdf החלטה בדבר הטלת עיצום כספי בנושא שיווק אשראי – חובת אזהרה בפרסומת, באתר בנק ישראל
- ^ החלטה בדבר הטלת עיצום כספי בנושא שיווק אשראי – חובת אזהרה בפרסומת, באתר בנק ישראל
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "חוק חובת אזהרה בפרסום ושיווק של הלוואה".