חוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים
 | |
| תאריך עברי | התשס"ח-2008 |
|---|---|
| משרד ממונה | משרד התעשייה המסחר והתעסוקה |
| מס' תיקונים | 1 |
החוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים אושר בכנסת ישראל ב-2008. החוק נועד לטפח מודעות ציבורית, לקדם שינוי של התרבות העסקית. בנוסף, נועד החוק לעודד התאמת מקומות העבודה ונוהלי העבודה להורות בכלל ולנשים בפרט, וכן לקדם ולשלב נשים במקומות עבודה. הכלי המרכזי לקידום מטרות אלו נקבע כחלוקת מספר מענקים ואותות הכרה למעסיקים שיבלטו בתחום שילובם השוויוני של נשים בכוח העבודה הארגוני.
מטרת החוק
מטרת החוק היא להוביל שינויים והתאמות במקומות העבודה, כך שיתאפשר להורים בכלל ולנשים בפרט להצליח בשילוב עבודה ומשפחה. בנוסף, החוק חותר לשינוי בתרבות העסקית, טיפוח מודעות ציבורית לשילוב וקידום של נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים ולהורות.[1][2]
היסטוריית החקיקה
במסגרת דיוני הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הציעה, יו"ר הוועדה לשנת 2008, עמירה דותן, את הצעת החוק לקידום ושילוב נשים בתעסוקה.[1]
בשנת 2021 נוסף סעיף לחוק שקובע שמעסיק שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה יהיה זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד־פעמי בסכום של 5,000 שקלים.[2]
עיקרי החוק
החוק קובע שיוענקו על ידי שר התעשייה המסחר והתעסוקה מענקים ואותות הכרה למעסיקים במגזר הפרטי, כדי לעודד שילוב וקידום נשים בעבודה ולהתאמת מקומות עבודה לנשים.[2] מעסיקים שיתמודדו על קבלת המענק יצטרכו לאסוף ולהציג נתונים על הנעשה בארגונם בנוגע לנשים.[1]
המענקים יינתנו אחת לשנה לאחר בחינתם של המעסיקים המועמדים לפי אמות המידה:
- מדיניות רשמית וכתובה של המעסיק לשילוב וקידום נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים ולהורות.
- גישור בין פערי השכר בין נשים לגברים.
- גיוס וקידום העסקת נשים אצל המעסיק בדרגות בכירות ועמדות ניהול.
- הכשרה, הדרכה ופיתוח מסלולי קריירה לנשים.
- עידוד ומתן אפשרות לאיזון בין מקום העבודה ומשפחה.
- נקיטת מדיניות אדיבה כלפי עובדות בהריון ובני זוגן, נשים מניקות ועובדים הנמצאים בחופשת לידה ואחריה, וכן כלפי עובדים המצויים בטיפולי פוריות או בני זוגם בהתאם לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954.
- ייזום פעילויות ותוכניות מיוחדות ויעילות במטרה לקדם תעסוקת נשים.[3]
השלכות הצפויות של החוק בחברה
לחוק מספר השפעות צפויות כשהמשמעותית ביותר היא הגדלת שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה.
השפעות נוספות הן:
- הגדלת מספר הנשים המשולבות בדרגות בכירות ובעמדות ניהול בארגונים.
- שילוב וקידום נשים בתעסוקה מקבוצות אוכלוסייה המתקשות להשתלב במקומות העבודה.
- גיבוש מדיניות פנים ארגונית לגבי נשים, העסקתן, שכירתן וכדומה.
- תרומה ליצירת שיח ציבורי העוסק בנשים וקידומן בשוק העבודה.
- חיסכון בעלויות איתור, מיון, גיוס והכשרה של עובדים חדשים כתוצאה ממיצוי הפוטנציאל של נשים, ומשימור עובדות לאורך זמן בארגון.
- הגדלת שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה.[3]
ההבדלים בין תעסוקת נשים בישראל לעומת מדינות אחרות
בארצות הברית, סעיף 7 של חוק זכויות האזרח משנת 1964 אוסר על אפליה מטעמי גזע, צבע, דת, מין ומוצא לאומי. חוק שכר שווה משנת 1963 אוסר אפליה בשכר בין גברים ובין נשים המבצעים עבודה שווה. שני החוקים הללו אינם מספקים קריטריונים ברורים לאילו פעולות של המעסיק יחשבו לפעולות מפלות וכיצד ניתן לקבוע מה היא עבודה שווה. הגדרות מדויקות אלה נוצרו לאורך השנים במסגרת תקדימים שיצרו בתי המשפט בארצות הברית בתביעות שהובאו בפניהם.
בשונה מארצות הברית, באירופה, לפי החקיקה שיזם בשנים האחרונות האיחוד האירופי, החקיקה מעוגנת בנושא שוויון הזדמנויות בתעסוקה במטרה חברתית של הרחבת השתתפות בכוח העבודה, תפיסת אחריות המדינה לרווחת האזרח והעובד, ובשנים האחרונות גם בשאיפה לעידוד ילודה עקב שיעורי ילודה נמוכים המאפיינים את מרבית מדינות היבשת ומכבידים על כלכלותיהן. (2003, Meyers and Gornick)[1]
הערות שוליים
