חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 17 במרץ 1992
תאריך חקיקה עברי י"ב באדר ב' ה'תשנ"ב
גוף מחוקק הכנסת השתים עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 1390, עמ' 147
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד הרווחה והביטחון החברתי
מספר תיקונים 5
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992, אושר בכנסת ב-17 במרץ 1992, והוא מעניק הטבות אחדות להורה במשפחה חד-הורית, שהוא אדם העומד לבדו בראש משפחה, משום שנפרד מבן זוגו או שבן זוגו נפטר.

היסטוריה חקיקתית

הצעת חוק משפחות חד-הוריות הוגשה לכנסת בשנת 1989 על ידי חברת הכנסת אורה נמיר,[1] ואושרה, בשם חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992, בכנסת השתים עשרה ב-17 במרץ 1992.[2] דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את המניע לחקיקתו:

בעיות הקיום היום־­יומיות בפניהן ניצב ההורה במשפחה החד־­הורית, קשות לאין שיעור מאלה הניצבות בפני משפחה שבה שני הורים.
בהיעדר בן זוג היכול לסייע להורה היחיד בניהול משק הבית ובתפקיד חינוך וגידול הילדים, הוא מתקשה מחד במציאת מקום עבודה שיאפשר לו הכנסה ברמה הנדרשת לקיום ילדיו ומאידך הוא גם המפרנס היחיד של משפחתו.[3]

החוק כולל הטבות אחרות המפורטות בו, וכן הטבות שניתנו בתיקונים עקיפים במסגרתו לחוק הבטחת הכנסה ולחוק הביטוח הלאומי.

בתיקון ראשון לחוק, שאושר ב-8 במרץ 1994, הורחבה ההגדרה של "הורה יחיד", כך שתכלול מצבים נוספים המזכים בהטבות שבחוק.[4] תיקון מס' 2 לחוק, מ-1998, חידד את הגדרת "הורה יחיד".[5] התיקון מס' 3 לחוק, משנת 2001, הוסיף להגדרת "הורה יחיד" אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות.[6]

תיקון מס' 4 לחוק, משנת 2014, נעשה משיקולים של תקינות פוליטית, והחליף את המושג "הורה יחיד" במושג "הורה עצמאי", ושינה בהתאם את שם החוק ל"חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי".[7] דברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית, נימקו את הצורך בשינוי:

מטרת החוק המוצע להחליף את המונחים "הורה יחיד" ו"משפחה חד־הורית" הקבועים כיום בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ"ב–1992. החוק מקנה זכויות והטבות למשקי בית מסוגים שונים שבראשם הורה אחד שהוא אחד מאלה: אלמן, רווק, גרוש או פרוד; ואולם, המונחים האמורים אינם הולמים הורה גרוש או פרוד שבהחזקתו ילד, שהרי במצבים אלה לילד שני הורים מוכרים וידועים ובמקרים רבים שניהם מעורבים בגידולו, בחינוכו ובטיפול בו.
השימוש במונחים אלה יש בו כדי להשפיע על השיח המשפטי והציבורי כלפי הורותו של אחד ההורים, על פי רוב האב, הן מצד האם והילד, הן מצד הרשויות ומוסדות החינוך, והן מצד החברה בכללותה.[8]

הוראות החוק

החוק מגדיר "הורה עצמאי":

תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו:
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם המחלקה לשירותים חברתיים אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן־זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.

ילד לעניין חוק זה הוא ילד שטרם מלאו לו 18 שנים, לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים.

הטבות להורה עצמאי:

  • זכאות לקדימות בהכשרה מקצועית.
  • זכאות לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום ולהקלה בגובה דמי האחזקה במעון.[9]
  • זכאות להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור.

בתיקון עקיף לחוק הבטחת הכנסה נקבעה להורה עצמאי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה מוגדלת.[10]

בתיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי נקבעה זכאותו של הורה עצמאי למענק לימודים המשולם בתחילתה של שנת לימודים, בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0