חורבת מנוח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת מנוח היא חורבה עתיקה, הנמצאת בנגב הצפוני-מערבי, מדרום מזרח לאופקים.

ראשיתה של חורבת מנוח בתקופה הביזנטית[1], אך יש ממצאים ארכאולוגיים לפעילות גם בתקופה ההלניסטית. המקום היה פעיל ומיושב, גם בתקופה הישראלית.

בתוך חורבת מנוח ישנם שני אתרים עיקריים: תל מנוח ובארות מנוח. בארות מנוח הם קבוצה של בארות עתיקים מתקופות קדומות, הנמצאות באפיקו של נחל מנוח. תל מנוח הוא המקום בו נעשתה כל הפעילות בתקופות הללו, ובו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים כגון: מבני אבן, חרסים ואבני פסיפס, בסיסים וכותרות (של עמודים) ועוד.

הערות שוליים

  1. ^ גיליון 129 לשנת 2017אופקים, באתר www.hadashot-esi.org.il


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0