חטיפת שמואל רוזנווסר
חטיפת שמואל רוזנווסר הייתה אירוע שהתרחש בליל 1 בינואר 1970 עת חדרה חוליית מחבלים מלבנון, השייכים לארגון הפת"ח ליישוב מטולה וחטפה שומר-לילה בן 58 בשם שמואל רוזנווסר, תושב קריית מוצקין, שהיה באותה עת על משמרתו. אירוע זה פתח תקופה של משא ומתן עקיף מול הפת"ח, שהסתיימה בהסכם בו הוחלף רוזנווסר במחמוד חיג'אזי ללא נוכחות רשמית של הפת"ח.
החטיפה
אירוע החטיפה בליל השנה החדשה בוצע לרגל ציון חמש שנים לפיגוע הראשון של פת"ח. חוליית המחבלים הסתננה דרך גדר הגבול במטרה להניח מטעני חבלה במטולה, אך בסופו של שבה על עקבותיה כשבידיה רוזנווסר, שניסה להתנגד, אולם בסוף נכנע.
לאחר ארבעה ימי היעדרות, הודיע ארגון הפת"ח כי רוזווסר בידיו ודרש את שחרורם של חברי הארגון העצורים בישראל - כ-100 במספר. כמו כן שאף ארגון הפת"ח שישראל תקיים משא ומתן ישירות עמו, ובכך תכיר בקיומו ובאסירי הארגון כשבויי מלחמה.
מבצע "קונטרבס 10"
החוליה נסוגה לעבר כפר כילא, הנמצא כשני קילומטרים ממערב למטולה. כיוון שכך וכיוון שידוע היה שריכוז של כ-15 מחבלים מצוי בכפר ומסתייע בחלק מתושביו, הגיבה מדינת ישראל לחטיפה בפעולה שבוצעה בליל 2 בינואר נגד הכפר כילא בדרום לבנון. בפעולה שכוונה נגד שלטונות לבנון, שבהם ראו ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין אחראים לחטיפה שבוצעה על ידי מחבלים שיצאו משטחה הריבוני.
המשימה הוטלה על חטיבת גולני, והמבצע נקרא "קונטרבס 10". על פי התוכנית, כוח בעוצמה של גדוד תוכנן לתפוס את השכונה המזרחית של הכפר, לחסום כלפי מזרח, מערב ודרום ולפוצץ בתים של מחבלים ומסייעים למחבלים. כוח שני בעוצמה של מחלקה מוגברת תוכנן להשתלט על תחנת מכס לבנונית בסמוך לכפר, בה היו חיילים לבנוניים, לשבות אותם ולפוצץ את התחנה.
בפעולה השתתפו כוחות מגדוד 17 בפיקוד מרא אלעמי, גדוד 51 בפיקוד דוד כהן וכן לוחמי סיירת גולני. הכוחות יצאו לביצוע המשימה ב-2 בינואר 1970 בשעה 11 בלילה.
כאשר השלימו הכוחות את היערכותם בשטח, כולל הצבת שתי חסימות, פתחו הכוחות בשלב הבא של המבצע. האגף המזרחי של השכונה נמצא נטוש, דלתות רוב הבתים היו נעולות ומוגפות, ונראה שהתושבים הרגישו בתכונה בצד הישראלי ונמלטו. כיוון שכך טוהרו הבתים ללא אש, והוכנו לפיצוץ.
באזור הצפוני של הכפר היו תושבים אשר פונו מהבתים המיועדים להריסה ומספר גברים נלקחו בשבי. הכוח אשר נע לכיוון תחנת המכס קרא לחיילים להיכנע, הם נשבו ומבנה התחנה פוצץ.
תוצאות הפעולה: נלקחו בשבי 9 חיילים ו-12 אזרחים, וכן נתפסו כלי נשק וציוד רב.[1] ופוצץ מקור הכוח של תחנת מכ"ם לבנונית. שלטונות לבנון לחצו על הפת"ח להעביר לידיהם את רוזנווסר, אך ללא הצלחה.[2].
השחרור של רוזנווסר
במשך התקופה שלאחר חטיפתו הוחזק רוזנווסר בשבי לסירוגין בלבנון, בעיראק, בסוריה ובירדן ועבר עינויים קשים. במהלך התקופה הגיעו למשפחתו מכתבים אחדים ממנו,[3] ופעם אחת הוא הופגש עם עיתונאים ברבת עמון.[4] והצהיר כי הוא מעדיף לחזור להונגריה בה נולד משום "שהציונות הוליכה אותו שולל".
לבסוף הסתפק הפת"ח בשחרורו של מחבל אחד בלבד והוא מחמוד חיג'אזי, מחבל שנלכד כ-6 שנים קודם לכן ובשלב מסוים אף נידון למוות. ישראל התעקשה שלא להכיר בפלסטינים ודרשה כי אף נציג בעל זיקה לפת"ח לא יהיה נוכח בחילופי השבויים. העסקה יצאה לפועל ב-28 בפברואר 1971. שמואל רוזנווסר הוחזר לישראל ומחמוד חיג'אזי הוחזר ללבנון.[5]
לקריאה נוספת
- רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל, הקרב החשאי על השבויים והנעדרים, 2009, עמ' 23-27
קישורים חיצוניים
- יעקב ארז, החטיפה במטולה, מעריב, 2 בינואר 1970
- אהרון דולב, משפחת רוזנווסר מחכה, מעריב, 23 באוקטובר 1970
- העולם הזה גיליון 1688 מתאריך 7 בינואר 1970, "איתי מלבנון - חיילי צה"ל שבו מהפשיטה על כפר כילא", עמ' 19-18.
הערות שוליים
- ^ צה"ל פשט על כפר בלבנון ושבה חיילים ואזרחים בתגובה על חטיפת השומר ממטולה, מעריב, 4 בינואר 1970
- ^ ממשלת לבנון לוחצת על "פתח" להעביר לידיה את החטוף רוזנווסר, מעריב, 27 בינואר 1970
- ^ הגיע מכתב מרוזנווסר, מעריב, 12 במאי 1970
הגיע מכתב משמואל רוזנווסר, מעריב, 2 בספטמבר 1970 - ^ שמואל שגב, תכסיס של "אל פתח": הפגיש רוזנווסר עם עתונאים בירדן, מעריב, 1 במאי 1970
- ^ "כוס מים, בבקשה", אמר השומר הנרגש רוזנוואסר בשובו לישראל, מעריב, 1 במרץ 1971
