חיה יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיה יוסף
לידה 20 בפברואר 1920
פוליןפולין צ'חנוב, פולין
פטירה 4 בדצמבר 2021 (בגיל 101)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק על המשמר
חותם
דבר
סוג כתב עיתונאית

חיה (לני) יוסף (20 בפברואר 19204 בדצמבר 2021[1]) הייתה עיתונאית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה

חיה יוסף נולדה בשם חיה בוצ'קו ב-1920 בצ'חנוב שבפולין, וכעבור כשנה עברה עם הוריה לגרמניה. בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ונשלחה לקיבוץ גן שמואל, בו גרה במשך שנתיים. לאחר מכן עברה לתל אביב, למדה ריקוד אצל גרטרוד קראוס ומשחק אצל צבי פרידלנד. ב-1939 נישאה לעיתונאי "על המשמר" חנן יוסף. בשנת 1956 יצאו לשליחות בחו"ל, שם התוודעה לשיטת פלדנקרייז, לריפוי בתנועה ולידה טבעית, ולמדה את תחום הצרכנות.

בשובה לישראל פתחה בית ספר לריתמיקה לילדים, ובמקביל החלה לכתוב סיפורי ילדים, שפורסמו ב"משמר לילדים" והוקראו בתוכנית הרדיו לילדים בשבת בצהריים. התגוררה בשיכון מפ"ם בשכונת יד אליהו בתל אביב.

בשנת 1967 התאלמנה מבעלה, שנפטר בגיל 48. עברה להתגורר בלב תל אביב, בבית ישן אותו שיפצה בעצמה. בסוף שנות ה-70 החלה יוסף לכתוב למבוגרים ב"על המשמר", בין השאר במדור קבוע בעל המשמר במסגרת "דף למשפחה", ומאוחר יותר במוסף "חותם". עם סגירת העיתון ב-1995 עברה לכתוב בעיתון "דבר", ולאחר סגירתו של זה ב-1996 השתתפה בקביעות בתוכנית הרדיו של עוגניה שמחוני בקול ישראל, ומאז לקחה חלק בעשרות תוכניות רדיו. עם הקמת הערוץ השני שובצה בתוכנית במסגרת הטלוויזיה הניסיונית, ומשם הוזמנה ל"בין הכיסאות", תוכניתה של רבקה פרידמן-סנה בטלוויזיה החינוכית. לכבוד שנת ה-50 למדינה ראיינה יוסף 50 דמויות מרכזיות מחיי הארץ, בהם פוליטיקאים, אמנים ואנשי רוח.

בשנותיה האחרונות לקחה חלק בתוכניות רבות שפנו לגיל הזהב, הן ברדיו והן בטלוויזיה, לצדם של מנחים כגדעון רייכר, אלכס אנסקי וטלי ליפקין-שחק. ביום העצמאות תשע"ב (2012) הוענק לה התואר יקירת העיר תל אביב-יפו.

יוסף נפטרה בביתה ב-4 בדצמבר 2021, בגיל 101. השאירה אחריה בת ובן, ארבעה נכדים ונינים.

ספריה

  • מהריון ללידה, תל אביב: ספרית הפועלים בשיתוף עם הוצאת שבא, תשל"ו.
  • עצות מן השרוול; ציורים: אדר דריאן, תל אביב: מודן, 1993. (לכלכלת הבית)
  • במטבח שלי, תל אביב: מודן, 1995.
  • שלושה חדשים ויום, תל אביב: י. גולן, 1999. (יומן על אודות מחלתו של פינק (פנחס) דגן (וייץ))
  • סבתא בישלה --- תרופה; איורים - אדר דריאן ; צילומים: בועז לניר, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ס 2000.
  • סיפורים קטנים על אנשים גדולים: ראיונות, תל אביב: י. גולן, תשס"ה 2005.

הערות שוליים

IsraeliWriter.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0