חיל האוויר המלכותי הקנדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכוחות המזוינים של קנדה
זרועות
צבא קנדה
הצי המלכותי הקנדי
חיל האוויר המלכותי הקנדי
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי כוחות ההגנה של קנדה
דרגות כוחות ההגנה של קנדה
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של קנדה
היסטוריה של קנדה

חיל האוויר המלכותי הקנדיאנגלית: Royal Canadian Air Force – RCAF, בצרפתית: Aviation royale canadienneARC), לשעבר "פיקוד האוויר" (Air Command – AIRCOM), הוא הזרוע האווירית הצבאית של קנדה. חיל האוויר הוא אחד משלוש הזרועות של הכוחות הקנדיים. נכון ל-2013 מפעיל החיל 258 כלי טיס מאוישים ו-9 כלי טיס בלתי מאוישים וכוח האדם שלו עומד על 13,000 איש בשירות סדיר, 2400 איש בשירות מילואים ו-2000 אזרחים.[1][2] מפקד חיל האוויר הוא לוטננט-גנרל מייקל ג' הוד (Michael J. Hood).[3]

חיל האוויר המלכותי הקנדי אחראי על הפעולות האוויריות של הכוחות הקנדיים, שמירה על ביטחון המרחב האווירי של קנדה ומתן סיוע אווירי לצבא קנדה ולצי המלכותי הקנדי. החיל שותף לחיל האוויר האמריקני במשימת ההגנה על המרחב האווירי של צפון אמריקה במסגרת פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (NORAD). החיל גם אחראי על פעולות החילוץ וההצלה ברמה הלאומית.

שורשיו של החיל מתחילים בהקמתו של "חיל האוויר הקנדי" (Canadian Air Force) ב-1920. החיל הוכפף למשרד ההגנה הקנדי ב-1923 וב-1924 הוענקה לו הקידומת "מלכותי" (Royal) על ידי ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה.

ב-1968 אוחד חיל האוויר המלכותי הקנדי יחד עם צבא קנדה ועם הצי המלכותי הקנדי לגוף מאוחד, הכוחות הקנדיים. במסגרת שינוי זה פוצלו יחידות החיל לכמה פיקודים על פי תחום העיסוק שלהם (הגנה אווירית, תובלה, קרב, לוחמה ימית, הדרכה). ב-1975 בוטלו רוב הפיקודים הללו והוקם פיקוד אוויר אחד במסגרת כוחות ההגנה – "פיקוד האוויר" (Air Command). שמו של פיקוד האוויר שונה בחזרה בשנת 2011 לחיל האוויר המלכותי הקנדי. החיל השתתף במלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה, במלחמת המפרץ הראשונה ובכמה משימות שמירות שלום של האו"ם ובמבצעים של נאט"ו. במסגרת חברותה של קנדה בנאט"ו הייתה נוכחות מתמדת של חיל האוויר המלכותי הקנדי באירופה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים.

היסטוריה

כרזת גיוס לחיל האוויר המלכותי הקנדי מימי מלחמת העולם השנייה

1920-1968

"חיל האוויר הקנדי" הוקם ב-1920 כממשיכם של שתי טייסות קצרות ימים שפעלו באירופה בזמן מלחמת העולם הראשונה ונקראו גם "חיל האוויר הקנדי". תפקידיו של החיל החדש, שנוהל על ידי מועצת האווירייה (Air Board), היו בעיקר תפקידים אזרחיים: יעור, סקרים וסיורים נגד הברחות. ב-1923 התמזגה מועצת האווירייה לתוך משרד ההגנה ושנה לאחר מכן הוענקה לחיל הקידומת המלכותית, והוא הפך להיות חיל האוויר המלכותי הקנדי. בשנות העשרים המאוחרות קיבלה פעילותה של החיל אופי צבאי יותר. החיל סבל מקיצוצים בתקציב בראשית שנות השלושים, אך המשיך להתפתח בהמשך העשור. בסוף שנות השלושים נחשב החיל כוח צבאי חשוב. עם יישומה של תוכנית אימוני האוויר של חבר העמים הבריטי במלחמת העולם השנייה התרחב החיל והתפתח והיה לחיל האוויר הרביעי בגודלו מבין חילות האוויר של בעלות הברית. במהלך המלחמה היה החיל מעורב במבצעים בבריטניה, בצפון-מערב אירופה, בצפון האוקיינוס האטלנטי, במצרים, באיטליה, בסיציליה, במלטה, בציילון, בהודו, בבורמה ובפעולות בהגנת העורף הקנדי.

לאחר המלחמה צמצם החיל את כוחו. עקב האיום הסובייטי על ביטחונה של אירופה, הצטרפה קנדה לנאט"ו ב-1949 והחיל הקים את "דיוויזיית האוויר מס' 1" (No. 1 Air Division RCAF) שכללה 4 כנפות שלכל אחת מהן היו כפופות 3 טייסות קרב. כוחות אלה התמקמו בצרפת ובגרמניה המערבית. ב-1950 חיל האוויר המלכותי הקנדי מילא תפקידי הובלת כוחות וציוד למלחמת קוריאה. עם זאת, לא השתתפו במלחמה זו יחידות לוחמות של החיל, אך טייסים קנדים סופחו ליחידות של חיל האוויר האמריקני וחלקם השתתפו בקרבות. באותה תקופה הוקמו מערכות התראה אוויריות כמענה לאיום הגרעיני הסובייטי, כמו "מערכת קו עץ האורן" (Pinetree Line), "המערכת המרכז-קנדית" (Mid-Canada Line) והמערכת להתראה מוקדמת (DEW Line), שהופעלו על ידי חיל האוויר המלכותי הקנדי. ב-1957 הקימו קנדה וארצות הברית את פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (NORAD). הגנת החופים ומשימות שמירת שלום קיבלו עדיפות במהלך שנות החמישים והשישים.

1968 עד היום

ב-1968, בתקופת כהונתו של שר ההגנה פול הלייר (Paul Hellyer), אוחדו צבא קנדה, הצי המלכותי הקנדי וחיל האוויר המלכותי הקנדי למבנה פיקודי משותף של הכוחות הקנדיים תחת אחריותו של משרד ההגנה. האיחוד השנוי במחלוקת הזה השאיר גופים אחדים פעילים ויצר כמה חדשים. היחידות האוויריות של הצי המלכותי הקנדי הועברו תחת פיקודו של חיל האוויר.

בראשית שנות התשעים, השתתפו מטוסי CF-18 הורנט במלחמת המפרץ הראשונה. החייל ביצע סיורים אוויריים קרביים בשמי כווית ועיראק, ביצע כמה משימות הפצצה ובהזדמנות אחת תקף ספינת סיור עיראקית במימי המפרץ הפרסי.

בסוף שנות התשעים השתתפו מטוסי ההורנט של החיל במלחמה ביוגוסלביה ובעשור הראשון של המאה ה-21 היה החיל מעורב באופן משמעותי במלחמה באפגניסטן, שם הוביל כוחות וציוד לקנדהאר. בהמשך המלחמה הוקמה כבר כנף ייעודית למלחמה באפגניסטן, שצוידה במסוקי בל CH-146 Griffon, במסוקי CH-47 צ'ינוק, במטוסי תובלה C-130 הרקולס ובכלי טיס בלתי מאוישיםהרון 1, כסיוע לכוחות הקנדים ולכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי. הכנף יצאה מאפגניסטן ב-18 באוגוסט 2011.

בין ה-18 במרץ עד ה-1 בנובמבר 2011 חיל האוויר המלכותי הקנדי היה מועסק בפעולות ההתערבות של המעצמות במלחמת האזרחים בלוב. שבעה מטוסי הורנט וכלי טיס נוספים השתתפו במבצע.

ב-16 באוגוסט 2011 הודיע ממשלת קנדה כי שמו של "פיקוד האוויר" (Air Command), שונה בחזרה לשם ההיסטורי "חיל האוויר המלכותי הקנדי" (לצד שינוי דומה בשמותיהם של הצבא והצי). השינוי שיקף את המסורת הצבאית של קנדה בצורה טובה יותר והוא גרם ליישור קו עם הצבאות האחרים של חבר העמים הבריטי שגם זרועות כוחות ההגנה שלהם נושאים את הקידומת המלכותית.[4] חיל האוויר המלכותי הקנדי החדש אימץ סמל חדש ב-2013, שזהה לזה שהיה נהוג לפני האיחוד. המוטו של חיל האוויר המלכותי הקנדי, המבוסס על המשפט הלטיני: "Per ardua ad astra" שמשמעותו "Through struggle to the stars" ("אל הכוכבים באמצעות מאבק") ושהיה המוטו של החיל עוד לפני היותו "מלכותי" ב-1924, נשמר ברציפות עד היום.

מבנה החיל

מפקדת חיל האוויר המלכותי הקנדי ממוקמת במפקדת הכוחות הקנדיים באוטווה. מפקדת "דיוויזיית האוויר הראשונה" (1 Canadian Air Division) והאזור הקנדי של NORAD ממוקמת בויניפג והיא אחראית על הפיקוד המבצעי ועל פעילויות השליטה האווירית בכל רחבי קנדה ובעולם. "דיוויזיית האוויר השנייה" (2 Canadian Air Division) הוקמה ביוני 2008 והיא אחראית על מערך ההדרכה של החיל. ברחבי קנדה מוצבות 13 כנפות, 11 כנפות מבצעיות ו-2 כנפות הדרכה. במסגרת כל הכנפות קיימות טייסות, הן טייסות מבצעיות והן טייסות תמיכה. דרגתו של מפקד החיל היא לוטננט-גנרל. מפקדי הדיוויזיות הם בדרגת מייג'ור-גנרל.

אמצעים

מטוסים

תמונה שם המטוס ארץ מוצא ייעוד שנות ייצור דגם כמות בשירות
CF-18 הורנט
McDonnell Douglas CF-18 Hornet
קנדהקנדה קנדה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מטוס קרב
מטוס קרב הפצצה
מטוס אימוני קרב
1982-1988 CF-188A
CF-188B
172
T-6 טקסאן II
Beechcraft T-6 Texan II
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מטוס אימון 2000 CT-156 25
BAE סיסטמס הוק
הוק CT-155
בריטניהבריטניה
בריטניה
מטוס אימון דו מושבי 2000 CT-155 20
בומברדיה דאש 8
de Havilland Canada DHC-8 Dash 8
קנדהקנדה
קנדה
מטוס אימון ניווט וטקטיקה 1987
1989-1990
CT-142 4
CT-114 טוטור
Canadair CT-114 Tutor
קנדהקנדה
קנדה
מטוס אירובטיקה 1962 CT-114 25
איירבוס A310
Airbus A310
צרפתצרפת
צרפת
מטוס תובלה אסטרטגי
מטוס תדלוק
1992-1993 CC-150
CC-150 MRTT
3
2
C-17 גלובמאסטר
C-17 Globemaster III
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מטוס תובלה אסטרטגי 2007-2008 CC-177 4
צ'לנג'ר 600
Bombardier Challenger 600
קנדהקנדה
קנדה
תובלה
הובלת אח"מים
1982-1985
2002
CC-144 6
דה הבילנד קנדה דאש 6 טווין אוטר
de Havilland Canada DHC-6 Twin Otter
קנדהקנדה
קנדה
תובלה
חיפוש והצלה
שנות השבעים CC-138 4
C-130 הרקולס
Lockheed C-130 Hercules
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מטוס תובלה טקטי
מטוס חיפוש והצלה
1964-1997 CC-130E
CC-130H
CC-130H-30
CC-130T
8
6
2
5
C-130J סופר הרקולס
Lockheed Martin CC-130J Super Hercules
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מטוס תובלה טקטי בינוני 2010-2012 CC-130J-30 30
DHC-5 בופאלו
de Havilland Canada DHC-5 Buffalo
קנדהקנדה
קנדה
מטוס חיפוש והצלה 1967 CC-115 6
CP-140 אורורה
Lockheed CP-140 Aurora
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מטוס סיור ימי
מטוס לוחמה נגד-צוללות
1980 CP-140 18
CP-140 ארקטורוס
Lockheed CP-140A Arcturus
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
סיור, חיפוש והצלה,
סיור באזור הארקטי
1991 CP-140A 1
מאבריק UAS
Maveric UAS
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
כלי טיס בלתי מאויש זעיר 2010 5
סקאן איגל
Boeing Insitu ScanEagle
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
כלי טיס בלתי מאויש זעיר 2008 1
אליקס
ALIX / BAE Systems
קנדהקנדה
קנדה
כלי טיס בלתי מאויש זעיר Silver Fox לא ידוע
MMIST קנדהקנדה
קנדה
מערכת הצנחה מדויקת
Joint precision airdrop system
לא ידוע
MMIST קנדהקנדה
קנדה
כלי טיס בלתי מאויש לוגיסטי CQ-10 Snowgoose לא ידוע

מסוקים

תמונה שם המטוס ארץ מוצא ייעוד שנות ייצור דגם כמות בשירות
אוגוסטה ווסטלנד 101
AgustaWestland AW101
איטליהאיטליה איטליה
קנדהקנדה קנדה
מסוק חילוץ והצלה בינוני 2000 CH-149 14
CH-47 צ'ינוק
Boeing CH-47 Chinook
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מסוק מטען 2008 CH-147 26
בל 206
Bell 206
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מסוק אימון 1982 CH-139 1 מעודפי הצבא האמרקני
בל 412
Bell 412
קנדהקנדה
קנדה
מסוק רב תכליתי 1995 CH-146 98
סי קינג
SH-3 Sea King
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קנדהקנדה קנדה
לוחמה נגד צוללות
מסוק רב תכליתי
1964 CH124 27

דגלים

דגלו של חיל האוויר המלכותי הקנדי מבוסס על נס חיל האוויר המלכותי הבריטי, דגל בצבע תכלת עם הרונדל הקנדי והוא היה בשימוש עד מלחמת העולם השנייה. השימוש בדגל עם הרונדל הקנדי (עלה האדר) החל ב-1941. בשנת 1968 הוחלף דגל בריטניה שבפינה השמאלית העליונה של דגל חיל האוויר בדגל קנדה.

רונדלים

רונדל של חיל האוויר המלכותי הבריטי שימש את חיל האוויר המלכותי הקנדי עד 1946, כאשר קנדה החלה ליצור לעצמה את מערכת הסמלים שלה. לרונדל הבריטי היו כמה גרסאות. במהלך מלחמת העולם השנייה הוקטן העיגול האדום ברונדלים של המטוסים שפעלו בגזרת האוקיינוס השקט כדי שלא יגרמו לבלבול עם הרונדל היפני בצורת דגל יפן. קנדה הייתה הראשונה מבין מדינות חבר העמים הבריטי שיצרה לעצמה מערכת סימונים משל עצמה.[5] עלה עץ האדר החליף את העיגול האדום הבריטי ברונדל כדי לתת לו זהות קנדית. אף על פי שסמל האדר אושר לחיל כבר ב-1924, לא נעשה בו שימוש עד לאחר מלחמת העולם השנייה. עם זאת הוכנס השימוש בסמל האדר על גבי דגל החיל כבר ב-1941.[6] בין השנים 1946–1948 רונדל שעליו עליו עלה אדר אדום בתוך מעגל היקפי כחול היה בשימוש על גבי מטוסים ללא צבעי הסוואה.[7] כמה גרסאות של עלה האדר היו בשימוש מסיום המלחמה ועד 1965. המראה הריאליסטי של עלה האדר ("silver maple") הוחלף במראה של עץ האדר כפי שמופיע על גבי דגל קנדה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32850955חיל האוויר המלכותי הקנדי