חמצן-18
| כללי | |
|---|---|
| סמל | 18O |
| נייטרונים | 10 |
| פרוטונים | 8 |
| מידע גרעיני | |
| שכיחות יחסית | 0.2%[1] |
| זמן מחצית חיים | יציב |
| מסה איזוטופית | 17.9991610 u |
| ספין | 0 |
חמצן-18 הוא איזוטופ טבעי ויציב של חמצן, חמצן-18 הוא האיזוטופ השני הנפוץ ביותר לאחר חמצן-16. כמעט כל החמצן בכדור הארץ הוא חמצן-16, שהוא 99.76% מהחמצן, לעומתו חמצן-18 הוא רק 0.2%[1]מהחמצן ביקום. מים שיש בהם אטום חמצן-18 ואטום מימן, יתאדו יותר לאט מאשר מים שיש בהם אטום חמצן-16 ומימן[2].
חשיבות רפואית
כאשר חמצן-18 מופצץ בפרוטונים במאיץ חלקיקים מסוג ציקלוטרון או מאיץ קווי נוצר האיזוטופ הרדיו-אקטיבי פלואור-18 (אנ')[3]. איזוטופ זה מוטמע לתרכובת פלואורודיאוקסיגלוקוז (FDG) (אנ') הנספגת על ידי רקמה עצבית או גידולים סרטניים באופן דומה לספיגת גלוקוז. הדעיכה הרדיו-אקטיבית של איזוטופ פלואור-18 לחמצן-18 מלווה ב-97% מהמקרים בפליטת פוזיטרון. הפוזיטרון מתאיין עם אחד האלקטרונים ברקמה, תוך פליטת זוג פוטונים הנעים בכיוונים מנוגדים זה לזה. בטומוגרפיית פליטת פוזיטרונים, גלאים המקיפים את הנבדק מזהים את מקצת הפוטונים הנפלטים בדרך זו, וכך מדגימים את הרקמה הצורכת גלוקוז. בפברואר 2019 הודיעה איראן כי היא הצליחה לייצר חמצן-18, בשביל לייצר מים וצרכים רפואיים, אך לא ברור האם הודעה זו קשורה לתוכנית הגרעין האירנית[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שכיחות של אזיטופי חמצן
- ^ סוגי חמצן במים באתר מכון דוידסון
- ^ "המים המועשרים של דימונה". הארץ. 2002-01-15. נבדק ב-2020-08-16.
- ^ http://www.presstv.com/Detail/2019/02/04/587696/Iran-produces-nuclear-research-reactor-oxygen-isotope
