חנה ספרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חנה ספרן (נולדה ב-28 ביולי 1950 בחיפה) נמנית עם המייסדות והפעילות המרכזיות בקואליציית נשים לשלום ונשים בשחור וממשיכה להתנגד לכיבוש באופן פעיל. הייתה שותפה להקמתו של מרכז המחקר הפמיניסטי - ספריה וארכיון בארגון אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה. היא חברה בצוות ההיגוי של המרכז ובפורום ההיסטוריוניות הפועל בתוכו.

ביוגרפיה

בין השנים 1987-1996 עבדה בארגון אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה. ספרן ממשיכה להתנדב ולפעול בארגון זה ובחיים הפמיניסטיים בישראל. היא הייתה בין מקימות קו החירום לנפגעות אלימות ומקלט החירום בחיפה. השתתפה בתוכנית העמיתים של מכון השל.

ספרן היא גם חוקרת היסטוריה פמיניסטית, ולימדה לימודי נשים ומגדר באונ' חיפה, במכללת עמק יזרעאל ובשלוחה של אונ' לסלי בארץ שהפכה למכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה. את עבודת הדוקטורט שלה, אותה השלימה באוניברסיטת חיפה בשנת 2001, כתבה "על השפעתו של הפמיניזם האמריקני על התנועה לזכות בחירה לנשים ביישוב היהודי (1926-1919) ועל התנועה לשוויון הנשים בישראל (1982-1971)". בשנת 2006 התפרסם ספרה: "לא רוצות להיות נחמדות: המאבק על זכות הבחירה לנשים וראשיתו של הפמיניזם החדש בישראל". כותרת הספר היה ציטוט מדבריה של אחת ה-34 הפמיניסטיות שאותן ראיינה בעבודת המחקר שלה. ספרן פרסמה טור קבוע בעניינים פמיניסטיים בדף המידע של "אשה לאשה" ומשמיעה את דעותיה בעניינים מדיניים וחברתיים באתר ynet ובבימות נוספות.

ספרן מתגוררת בחיפה. היא אם לשניים

על פעילותה לקידום זכויות נשים בישראל, קיבלה ספרן בשנת 2004 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0