חנן זיתון
 | |
| תאריך עלייה | 1956 |
|---|---|
| ידוע בשל | ידוע כמי שלכד את המחבל קוזו אוקמוטו |
| עיסוק | קצין תנועה |
| מעסיק | אל על |
| פרסים והוקרה | הוקרה ושי ממנכ"ל חברת אל על |
חנן זיתון (נולד ב-7 בינואר 1939) הוא עובד אל על לשעבר שזכה להכרה רחבה כאיש שלכד את המחבל היפני קוזו אוקמוטו ב-30 במאי 1972, לאחר הטבח הטרגי בנמל התעופה לוד. זיתון שימש כקצין תנועה בחברת התעופה הלאומית ונחשב לאחד מהגיבורים שמנעו נזק נוסף באותו לילה קשה. מעשה זה זכה להוקרה ממנכ"ל אל על מרדכי בן ארי.[1][2][3]
רקע אישי וקריירה מקצועית
חנן זיתון, תושב חולון, לשעבר שימש כקצין תנועה בחברת אל על. בתפקידו הוא היה אחראי על ניהול התנועה והפעילות במסלולי נמל התעופה. זיתון עבד בחברה שלוש שנים. לפני כן עבד במשטרת ישראל.
הטבח בנמל התעופה לוד ותפיסת המחבל
ב-30 במאי 1972, בסביבות השעה 22:30, הגיעו לנמל התעופה לוד שלושה מחבלים יפנים שהיו חברי ארגון "הצבא האדום היפני". המחבלים - קוזו אוקמוטו, צויושי אוקודיירה ויאסויוקי יאסודה - הגיעו בטיסת אייר פראנס מפריז וביצעו פיגוע טרור שבו נרצחו 24 אנשים ונפצעו למעלה מ-70.[4]
להצלחה אבות רבים
לכידתו של המחבל קוזו אוקמוטו לאחר הטבח בנמל התעופה בלוד ב-30 במאי 1972, נחשבת לאחד האירועים הדרמטיים ביום הפיגוע. בעוד הציבור מכיר לעיתים קרובות בסיפורו של לוכד אחד, עולה מהעדויות כי מספר אנשים היו מעורבים באירוע הלכידה, וקיימות גרסאות שונות לגבי השתלשלות הדברים:
תפיסת אוקמוטו לפי גרסתו של זיתון
לפי עדותו של חנן זיתון, שפורסמה בראיונות שונים לתקשורת, הוא נמצא באותה עת ברחבת הביטחון מחוץ לטרמינל וטיפל בנוסעים שירדו ממטוס מסקנדינביה. כאשר שמע את קולות הירי, הוא ראה את אוקמוטו יורה בנשק אוטומטי ומטיל רימונים.
זיתון סיפר שהמחבל השליך את נשקו בין שני מטוסים חונים והחל לברוח צפונה. לפי עדותו: "אינני יודע מה דחף אותי, אבל פתאום הרגשתי שאני רודף אחר המחבל. הנשק שלי היה מכשיר קשר. לא חשבתי הרבה ולא פחדתי. הגעתי אליו, נתתי לו מכה בגב. הוא ניסה להתגונן. היכיתי בו שוב ושוב וכרכתי את ידי על צווארו. הוא היה עייף ומבוהל".[5]
גרסה חלופית - טענותיו של יוסי עיני
יוסי עיני הוא עובד אל על נוסף שהיה נוכח במקום בזמן הפיגוע. בשנת 2012, לציון 40 שנה לטבח, התייצב עיני בטענה שהוא האדם הראשון שלכד את קוזו אוקמוטו, ולא חנן זיתון כפי שהיה מקובל לחשוב. עיני שימש אז כטכנאי מטוסים בתחילת דרכו בחברת אל על, ובזמן פרסום הטענות היה מנהל בקורת איכות באגף אחזקת המטוסים.
עדותו של עיני
בסרטון שפורסם ביוטיוב ובראיונות שהעניק, טען עיני שהוא האיש הראשון שאחז בקוזו אוקמוטו בעת מנוסתו. לדבריו, הוא לא הרבה לפרסם את גרסתו לאורך השנים באופן פומבי. עיני הביע תמיהה מדוע חנן זיתון לקח על עצמו את כל הקרדיט לתפיסת המחבל ולא הזכיר שהיו אנשים נוספים שותפים ללכידה.[6]
גרסתו של מישה גנשווילי עובד רשות התעופה.
גרסה נוספת נשמעה מפי מישה גנשווילי בן 28 מלוד, טרקטורן בנמל התעופה בהעברת המזוודות מן המטוסים אל בית הנתיבות. הוא סיפר שכאשר ראה את היפני מנסה להימלט מרחבת החניה ובידו רימון, רדף אחריו והנחית בידו השמאלית מכה חזקה על ראשו. היפני ניסה לשלוף את ניצרת הרימון, ואז הנחית גנשווילי מכת ימין על עורפו והוא נפל. גנשווילי סיפר שאחרי שהפיל את היפני, בא חייל ולקח אותו. גנשווילי עצמו לקח את הרימון מידו של היפני ומסר אותו לחייל.[5] (גרסתו של גנשווילי מופיעה בעמודה חמישית בהערת השוליים)
תגובת עובדי אל על
לפי הדיווחים, בעקבות פרסום כתבות לציון 40 שנה לטבח, הגיעו תגובות מעובדי אל על שטענו שהסיפור הידוע אינו מדויק. עובדים אלה, שהאירוע עדיין היה "צרוב במוחם", הפנו את תשומת הלב לגרסתו של יוסי עיני.
השפעה והכרה
חנן זיתון זוכה להכרה רחבה כגיבור שמנע אסון גדול יותר בלילה הטרגי ההוא. סיפורו התפרסם בתקשורת הישראלית לאורך השנים והפך לחלק מההיסטוריה הלאומית של ישראל בהתמודדות עם הטרור. עם זאת, הטענות החלופיות שהועלו מעידות על כך שייתכן שהאירוע היה מורכב יותר ושיתפו בו פעולה מספר אנשים, והנסיבות המדויקות של תפיסת המחבל עדיין מעוררים דיון.
בשנת 2022, 50 שנים לטבח, "כאן חדשות" של התאגיד הציגו סרטון אודות האירוע ובו עמתו את שני עובדי אל על, הטוענים ללכידתו של קוזו אוקמוטו. לדעת רבים, העימות היה מבייש ומיותר.[7] (דקה 05:42)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ עובד "אל על" חנן זיתון שתפס את המחבל | על המשמר | 1 יוני 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ עובד "אל על" חנן זיתון, שלכד את אחד משלושת המחבלים היפאניים, קיבל שי, לאות הוקרה והערבה על גילוי אומץ־לב, | על המשמר | 6 יוני 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ פרס ללוכד המחבל היפנ י | מעריב | 6 יוני 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ הצליינים נטעו עצים לזכר חבריהם שנרצחו | דבר | 6 יוני 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 5.0 5.1 ראיתי את היפאני רץ וממטיר אש דלקתי אחריו,לכדתיו ולפתי צוארו. | מעריב | 31 מאי 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ Meir Chotkowsky (2012-08-01), מי באמת לכד את המחבל קוזו אוקמוטו, נבדק ב-2025-06-25
- ↑ כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2022-05-20), הטבח בנתב"ג: בחזרה לפיגוע ששינה את האבטחה בשדות התעופה, נבדק ב-2025-06-25
חנן זיתון41600595Q135273699