חסוס דה טוורנגה
 | |||||
| הריסות הכנסייה במיסיון | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
הריסות המסיון הישועי חֵסוּס דֶה טַוַורַנְגֶה (בספרדית: Jesús de Tavarangué, "ישו מטוורנגה") שוכנות עשרה ק"מ צפונית-מערבית למיסיון הישועי לה סנטיסימה טרינידאד דה פרנה וכ-30 ק"מ צפונית לעיר אנקרנסיון (Encarnación) בדרום-מזרח פרגוואי.
היסטוריה
נוכחות הישועים החלה בפרגוואי בהיתר של המלך פליפה השני, מלך ספרד ב-1588, ומטרותיהם היו להגן על אוכלוסיית האינדיאנים המקומית מפני הניצול האירופי שדירדר אותם לסף עבדות, ובה בעת לנצר אותם ולהעניק להם חינוך. בשנת 1609 הוענק אזור הספר של ריו דה לה פלטה למיסיון הישועי אשר הקים בו יישובים שכונו "רדוקסיונס" (Reducciones), ולכל אחד מהם היה מיסיון משלו. סך הכל הוקמו במהלך המאה ה-17 והמאה ה-18 30 יישובים ישועיים, 8 מהם בשטחה של פרגוואי, 7 בברזיל ו-15 הנותרים בארגנטינה.
יישוב בשם חסוס דה טוורנגה הוקם בשנת 1685 במקום אחר, והועבר למיקומו הנוכחי מספר שנים לאחר מכן כאשר הוקם מיסיון בשם זה. המיסיון פעל עד שנת 1767, אך הכפר חסוס שהוקם בצמוד ממזרח לו עדיין מאוכלס. מתחם המיסיון אינו גדול והוא בנוי בצורת מלבן באורך של 450 מטר וברוחב של 360 מטר. השריד החשוב ביותר שנשמר במקום הוא הקומה הראשונה של מבנה הכנסייה, ובו שתי שורות עם שבעה עמודים בכל אחת. בניית הכנסייה החלה בשנות החמישים של המאה ה-18 אך לא הסתיימה כאשר המיסיון חדל מלפעול. לצידה השתמרו שרידים של הכיכר המרכזית, הקלויסטר, בתי מגורים ובתי קברות.
בשנת 1993 הוכרז אתר המיסיון כאתר מורשת עולמית יחד עם אתר המיסיון הישועי לה סנטיסימה טרינידאד דה פרנה. שני מיסיונים אלה הצטרפו למיסיונים הישועיים של הגוארני בארגנטינה ובברזיל שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית בשנת 1983, ובשנת 2000 צורפה לרשימה גם חוות הישועים בקורדובה בארגנטינה.
קישורים חיצוניים
 | |
|---|---|
|
