חצי האי יוקטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Yucatán Peninsula.png

חצי האי יוקטן (ספרדית: Yucatán) נמצא בין הים הקריבי למפרץ מקסיקו, ממזרח למצר טוואנטפק (Tehuantepec) — מצר יבשה המחבר את צפון אמריקה אל מרכז אמריקה.

בחצי האי נמצאות המדינות המקסיקניות יוקטן, קמפצ'ה, קינטנה רו, חלקה הצפוני של בליז ואל פטן, המחוז הצפוני של גואטמלה.

גאולוגיה

חצי האי הוא מבנה קארסטי ברובו, מורכב בעיקר מאבן גיר. שקעים באדמה נפוצים בכל אזור השפלה הצפונית בחצי האי. שקעים אלה שימשו בעבר כמקור המים העיקרי לבני המאיה ועד היום נעשה בהם שימוש. בחוף הצפוני של חצי האי, קיים במכתש בקוטר 180 ק"מ, הנקרא מכתש צ'יקשולוב (Chicxulub), על שם העיירה סמוכה בעלת שם זהה. בין המאמינים בתאורייה של פגיעת מטאוריט בכדור הארץ שגרמה להכחדה של מינים שונים משערים שזהו מוקד הפגיעה.


Yucatan peninsula 250m.jpg

באזור הגבולות בין צפון גואטמלה (אל פטן), מקסיקו (קמפצ'ה, קינטנה רו), ומערב בליז נמצא אזור יער גשם טרופי הרציף הגדול ביותר במרכז אמריקה, אך כריתת יערות מסכנת את עתידו של היער.

מקור השם

אגדה פופולרית מספרת על כך שכאשר שאלו יורדי הים הספרדים שהגיעו לאי את הילידים בני המאיה מה שם המקום, ענו אלה בשפתם "אינני מבין אותך" או "באיזה שפה מוזרה הם מדברים" ומכאן השם "יוקטן". עם זאת הדעות עדיין חלוקות מה מקורו האמיתי של השם.

אוכלוסייה

בחצי האי נמצאים חלק מהאתרים המפורסמים ביותר של תרבות המאיה, ביניהם מוכרים יותר טיקאל, אושמאל, טולום וצ'יצ'ן איצה. בני המאיה ומסטיסים מהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה המקומית ושפות המאיה השונות עדיין מדוברות בפי רבים באזור.

מאז תחילת העידן המודרני, שימש האי להפקת שרף לייצור גומי לעיסה, כריתת בולי עץ, אגבה ייצור חבלים וגידול בקר. מאז שנות ה-70, כאשר תחליפים סינתטים הפכו רבים מהגידולים המסורתיים לפחות משתלמים, עברה כלכלת האי לתיירות, במיוחד מדינת קינטנה רו המקסיקנית. קנקון הנמצאת בצפון-מזרח חצי האי התפתחה מעיירת דיגים קטנה לעיר תוססת.

מזג אוויר

כמו רוב הקריבים, חצי האי יוקטן שוכן בחגורת ההוריקנים האטלנטית. בשנת 2005 נפגע האי קשות על ידי שתי סופות טרופיות חזקות במיוחד, הוריקן וילמה והוריקן אמילי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצי האי יוקטן בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0