חקקי לב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר חקקי לב
שער ספר חקקי לב חלק ראשון דפוס צילום
שער ספר חקקי לב חלק ראשון דפוס צילום
מידע כללי
מאת הרב חיים פאלאג'י
סוגה ספרות תורנית
נושא או"ח, יו"ד, אה"ע, חו"מ
הוצאה
הוצאה דפוס חלקת המחוקק הנבון סעדי הלוי אשכנזי
מקום הוצאה שאלוניקי
תאריך הוצאה חלק א': ה'ת"ר, חלק ב': ה'תר"ט
מהדורות נוספות
מספר כרכים 4
קישורים חיצוניים
היברובוקס 798
הספרייה הלאומית 990017551880205171

שו"ת חקקי לב הוא ספר שאלות ותשובות בשני כרכים[1] על ארבעת חלקי השולחן ערוך שחיבר רבי חיים פאלאג'י.

שם הספר

בשם החיבור רמוזים שמותיהם של אביו ואמו של המחבר, ושלו, בצורה הבאה: חיים קאלי קאדין יעקב, ולב על שם ספריו של סבו מצד אמו, רבי רפאל יוסף חזן: חקרי לב ומערכי לב.[2] קרא לספרו על שמותם מכיוון שאביו הוא זה שהניחו ללמוד תורה באמרו אליו: ”בני, אתה עסוק בתורה ואני אשימה עיני על המחיה ועל הכלכלה” (חקקי לב חלק ב', הקדמה) ואמו, שלא ישנה בעבורו: ”אשת חיל עטרת בעלה, היא קודש ומעשיה, דבתר דידי היתה מנדדת שינה מעיניה, המלאה לה דעת ויראת ה', כמה טובה, מנשים באהל אשה חשובה...” (שם) וסבו אשר היה "נשיא א-להים בתוכינו, רב מבבל ורבי מארץ ישראל ראשון לציון, אלקפתא וריש גלותא, יוסף בסד"ר עליון..."[3]

תוכן ומבנה

כרך א'

עוסק בעניינים הנוגעים לנושאים אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר, ומכיל תשובות מפורסמות כגון ההיתר לאנשים זרים שאינם קרובי משפחה להתפלל למיתת אשה הסובלת ייסורים קשים ורבים, לבקשתה, כדי לגאול אותה מיסוריה[4], תוקף חרם דרבנו גרשום בקריאת מכתבי זרים לגבי גויים[5], איסור נתינת הדסים במים בשבת[6] ועוד. כתב היד של ספר זה נשלח לשאלוניקי ושם נשרף, והחבי"ף נאלץ לשחזרו ולשולחו לדפוס בשנית.[2] הספר מתחיל אחרי השער בדף א' ונגמר בדף קל"ב. בדף קי"ט באים השמטות בשם "לב תמים", ומדף ק"ך עד סוף הספר בא תוכן העניינים הנקרא בשם "דברים שבלב". בדף קצ"ג ע"ב של חקקי לב ח"ב באות: "השמטות לס' חקקי לב ח"א", הנקראות בשם "דברים הנכנסין ללב".

כרך ב'

בחלק זה תשובות השייכות לחלק חשן משפט שהשיב לשואליו בנושאים הלכות דיינים, הלוואה, הרשאה, ועוד. ישנה פתיחה לספר ובה הסבר על חשיבות העיסוק בדיני ממונות, לדון דין אמת לאמתו, ועל שותפות הקב"ה בדין. בספר תשובות שנשלחו לרחבי האימפריה העות'מאנית: לקושטא לרבי רפאל חיים בנימין פרץ[7] לרבי יעקב ענתיבי מדמשק[8], לעיר רודוסג'יק[9], לסאלוניקי[10], לירושלים לרבי שלמה משה סוזין[11] ובעיקר לאזמיר ופרבריה. נגמר בדף רי"ט. בדף קצ"ג ע"ג של הספר באים "דברים הנכנסין ללב", והם "השמטות לס' חקקי לב ח"א", הנקראות בשם "דברים הנכנסים ללב", וכן "תקון הלשון והשמטות לס' חקקי לב ח"ב". אחרי "דברים הנכנסין ללב", הנגמרים בדף קצ"ז ע"א, בסוף הספר, מפתח מפורט עם תקציר של כל תשובה בשם פתיחת הלב הנגמר בסוף הספר בדף רי"ט.

מהדורות

כרך א' של הספר נדפס לראשונה בשנת הת"ר (1840), כרך ב' בשנת התר"ט, יצאו לאור בדפוסו של סעדי הלוי אשכנזי בשאלוניקי, ונדפסו מנדבת ידו של הגביר אליעזר הילל בכר מנוח והוגהו (והובאו לדפוס) על ידי הרב אברהם מנשה[12]. מהדורות צילום של הספר ייצאו בין השאר בהוצאת מפעלי ספרים ליצוא בע"מ בחלוקה מחדש לשלשה/ארבעה כרכים.

לקריאה נוספת

  • תולדות החבי"ף, עמוד 391

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במקור. ראה להלן ב"מהדורות"
  2. ^ 2.0 2.1 חקקי לב חלק א', הקדמה
  3. ^ חקקי לב, חלק ב', הקדמה
  4. ^ יו"ד סימן ן'
  5. ^ יו"ד סימן מ"ט
  6. ^ או"ח סימן י'
  7. ^ סימן א'
  8. ^ סימן ב' וג'
  9. ^ סימן ו'
  10. ^ סימן ח', סימן ט"ו
  11. ^ סימן י"ד
  12. ^ חלק א' וב' בשער ובהקדמה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0