חרותות סלע בהר הנגב המרכזי
חרותת סלע היא ציור שנחרת בסלע לרוב בימי קדם. במרחב הר מחיה, הר ערקוב ורמת מטרד פזורים מצבורים רבים של חרותות סלע בנות עד אלפי שנים הכוללות מגוון רחב של כתובות, דמויות וסמלים. מתחם מוגבל של חרותות ליד מצפה ליפא גל שבהר מחיה הונגש לציבור הרחב בשנת 2017 (לאחר לבטים רבים).
החרותות
החרותות בהר הנגב המרכזי הן ציורים שנחרתו בסלעים שבאזור במהלך אלפי שנים. החריטה נעשתה על ידי הקשה בכלי חד על פני סלע מאבן גיר בהירה המכוסה בשכבת פטינה כהה. החריטה חשפה את השכבה התחתונה הבהירה לפי תוכנית האמן. עם חלוף השנים מכסה שוב הפטינה את החלקים החשופים ולכן הבהירות היחסית של החרותות יכולה ללמד על גילן היחסי.
חלק מהחרותות הן כתובות שנכתבו בשפות עתיקות כת'מודית, נבטית וערבית קדומה מהמאות השנייה לפנה"ס עד המאה ה-11 לסה"נ. נמצאו גם כתובות המתוארכות לתקופות הרומית, ובארמית מהמאה החמישית לספירה[1]. חרותות אחרות הן של בעלי חיים, כולל של יעלים הדורי קרניים, גמלים, סוסים, חוגלות ועוד, ושל דמויות אנושיות הכוללות רוכבים, ציידים, לוחמים ואנשים העוסקים בפולחן. חרותות חדשות יותר נוספו לצד החרותות העתיקות במאות ה-18 וה-19 על ידי בדואים תושבי האזור. חרותות אלה, המכונות ואסמים, נחרתו בעיקר על מנת לסמן גבולות של אדמות שבטיות או משפחתיות בעקבות רפורמת קרקעות עות'מאנית[2]. הואסמים אינם מתארים דמויות אנושיות או של בעלי חיים, אלא כוללים סמלים וצורות גאומטריות.
הנגשת החרותות לציבור הרחב
ההערכות הן שבאזור הר הנגב המרכזי מפוזרות כחצי מיליון חרותות במספר ריכוזים ובעיקר במרחב הר מחיה, הר ערקוב ורמת מטרד. קיים חשש רב בקרב המומחים למצב השימור של החרותות בשל הקלות הרבה שבה יכולים מטיילים סקרנים להזיק להן[3]. בכל זאת, בשנת 2017 הונגשו באופן נסיוני חלק קטן מהחרותות לקהל הרחב[4] והוסדרו מסלולי טיולים קצרים היוצאים ממצפור ליפא גל (מחלוצי הנגב) אל מספר מקבצי חרותות מרשימים בהר מחיה (במרחק קצר מערבה מכביש 40 בין שדה בוקר לעבדת).
ראו גם
- הר כרכום
- ציורי סלע בנגב (ספר בעברית)
- Israel Rock Art (אתר ציורי סלע בנגב)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לטייל בדרכי הקדמונים בינות לחרותות הסלע באתר החברה להגנת הטבע
- ^ חריתת היסטוריה: פרגמטיות חברתית-היסטורית בסימני הבדואים בנגב י. שמידט, ד. אייזנברג-דגן, ג. נאש, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה, 2015
- ^ למה מסתירים מאיתנו את ציורי הסלע העתיקים בנגב? משה גלעד, הארץ, 25/03/2014
- ^ פארק כתובות הסלע יותם יעקבסון, גלובס, 30/03/2017
