חרטראודה וייסמילר-מאייר
חרטראודה וייסמילר-מאייר (בהולנדית, Geertruida Wijsmuller-Meyer , אשר התפרסמה בכינוי הדודה טרוס Tante Truus; 1896 בבָּארְן, במחוז אוטרכט, הולנד - 1978) הייתה חסידת אומות העולם אשר הצילה בתקופת הרייך השלישי אלפי ילדים יהודים ו"לא-אריים" באמצעות הקינדר-טרנספורטים שארגנה.
חייה
על חייה הפרטיים של חרטראודה וייסמילר ידוע רק מעט. מקורה במשפחת סוחרי הים וייסמילר (Wijsmuller), צאצאיו של יורד הים יוהנס פרנסיסקוס וייסמילר. היא נולדה בבָּארְן (Baarn) ליד אוטרכט וגדלה כבת יחידה עם חמשת אחיה באחוזת המשפחה במחוז צפון הולנד. אביה יאן המשיך במסורת המשפחתית של עסקי המסחר בדרכי הים.
חרטראודה, אשר כונתה בקיצור טרוס, נישאה לפי הידוע לבנקאי בשם מאייר, והזוג נותר חשוך ילדים. מנישואיה אלה קיבלה את שם משפחתה הכפול.
על פי המסופר, הייתה וייסמילר אישה נחרצת והחלטית, צנועה וחסרת יומרות. באופייה העז השתלבה גישה סבלנית ולבבית לילדים.
בשנות השלושים התחילה וייסמילר לפעול ב"וועד לעניינים יהודיים מיוחדים" (בהולנדית, Comité voor Bijzondere Joodse Belangen), ובמסגרת פעילותה שם הייתה מעורבת במשלוח מוצרי מזון ותרופות לאזורים שונים באירופה שידעו מחסור.
עם הידרדרות מצבם של היהודים והקבוצות הלא-אריות האחרות בגרמניה הנאצית, נסעה בנובמבר 1938 מספר פעמים לווינה, ולא הרימה ידיים עד שהותר לה להיפגש עם אדולף אייכמן, אשר ניהל באותה עת את "המשרד המרכזי להגירה יהודית" ושממנו הצליחה להשיג לבסוף בתחילת חודש דצמבר את הסכמתו להגירתם של 600 ילדים לבריטניה בתוך חמישה ימים, אם ניתן יהיה לארגן את הקינדר-טרנספורט בזמן. לאחר הישגה המפתיע הזה, יצא הטרנספורט הראשון לבריטניה ב-11 בחודש, ובתקופה שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939 ניצלו כך כ-10,000 ילדים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.
גם במהלך המלחמה המשיכה וייסמילר בפעולות עזרה ליהודים ולנרדפים אחרים. היא נסעה לסקנדינביה, בלגיה וצרפת והייתה מעורבת במגוון גדול של מבצעי עזרה והצלה.
עם תום המלחמה הצטרפה ל"מפלגת החירות והדמוקרטיה" ההולנדית והייתה חברת מועצת העיר אמסטרדם בשנים 1945 עד 1966. בעבודתה זו התמקדה בטיפול במוגבלים, ובמיוחד בתעסוקה למוגבלים.
בשנת 1950 ראה אור ספרה "Geen tijd voor tranen" (אין זמן לדמעות), שתיאר את סיפור הקינדר-טרנספורט ואת פעולות העזרה שלה במלחמה.
על פעילות ההצלה הנועזת שלה במהלך המלחמה וגם לאחריה ניתנו לה אותות הוקרה שונים. היא הוכרזה "קצינה" במסדר של אורנג'-נסאו ויקירת העיר אמסטרדם. כן ניתן לה פרס מטעם ממשלת צרפת. בשנת 1980 הוקמה אגודה על שמה, הפועלת לטובת ילדים ובני נוער הלוקים בשכלם.
בשנת 1965 הוצב באמסטרדם פסל ארד לזכרה, וביישובים הולנדיים רבים קרויים על שמה רחובות, כיכרות ודרכים.
בשנת 1966 הכיר יד ושם בחרטראודה וייסמילר-מאייר בתור חסידת אומות העולם.
לקריאה נוספת
- T. Wijsmuller-Meijer: Geen tijd voor tranen Van Kampen & Zoon, Amsterdam, 1964. האוטוביוגרפיה "אין זמן לדמעות". אזל בדפוס.
- Mies Bouhuys, Boris Klatser: Om nooit te vergeten - Amsterdamse monumenten en gedenktekens ter herinnering aan de Tweede Wereldoorlog Produktie Uitgeverij Thoth, 1995. מסת"ב 9068681249 נגד השיכחה - אנדטאות ולוחות זיכרון באמסטרדם לזכר תקופת מלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים
- מאמר מקיף ומפורט על הקינדר-טרנספורט, ובו מוזכרת ויסמולר, "יד ושם"
- מידע מאוניברסיטת אסן הכולל דו"ח על פגישתה של ויסמולר עם אייכמן וחומר רקע נוסף על הקינדר-טרנספורט (גרמנית)
- חרטראודה וייסמילר-מאייר - פעילותה להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם (באנגלית)
