טד נלסון
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים טפלים והתיימרות לקריאת מחשבות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים טפלים והתיימרות לקריאת מחשבות. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. תיאודור (טד) הולם נלסון (באנגלית: Theodor Holm Nelson, נולד ב-17 ביוני 1937) הוא סוציולוג אמריקאי, פילוסוף וחלוץ בתחום טכנולוגיות המידע והאינטרנט. הוא טבע את המושג "היפרטקסט" ו"היפר-מדיה" בשנת 1965. השאיפה העיקרית שלו הייתה בעבודתו ליצור מחשבים נגישים לאנשים רגילים.
בנוסף בשנה זו הציע ליצור טכנולוגיה שתחבר בין כל המסמכים ויצירות הספרות שבעולם – ובעצם חזה את התפתחות האינטרנט ומערכות ההיפרמדיה של ימינו.
ביוגרפיה
סיים קורס במחשבים באוניברסיטת הרווארד בשנת 1960. הוא התחיל לחקור את האפשרות לשחרר טקסט מנייר, הוא פיתח אמצעים שבעזרתם סופרים יכולים לרתום טקסט באופן קרוב יותר לדפוסים קוגניטיביים אנושיים: כלומר, שהמילים יזרמו דרך מוחנו. בשנת 1965 נלסון טבע את המונח היפרטקסט. בסופו של דבר, בספר שלו, "Computer Lib/Dream Machines" שיצא לאור בשנת 1974, הוא הניח את הבסיס עבור תיאורית התקשורת והתעלות הטקסט. היפרטקסט הפך להיפר מדיה, תמונות וצלילים מילאו תפקידים שווים לטקסט. נלסון הבין כי מחשבים אישיים עם יכולות מולטימדיה חייבים לפרוץ את הגבולות האמנותיות של טיוח ההשתקפות הפנימית.
נלסון גילה את "פרויקט קסאנאדו" בשנת 1960 כשמטרתו היא יצירת תקשורת מחשבים עם ממשק משתמש שהוא פשוט. הוא שדמיין, והחל לבנות, מאגר עצום של כל פיסת מידע כתובה שקיימת, שבו כל המידע קשור זה לזה באמצעות מנגנן המכונה "טרנסקלוציה". נלסון ממשיך לפתח את ה-Xanadu וטוען שהיא חלופה מתוחכמת בהרבה מהאינטרנט. בשנת 1970 כתב טד נלסון את הספר Computer Lib: You Can and Must Understand Computers Now.
הספר של נלסון שהפך לספר נדיר שהסתובב לאורך שנות השבעים בחוגים מחתרתיים של האקרים, היה קריאת תיגר כנגד "כוהני המחשוב" וקריאה לכל אדם להפסיק להיות מתוכנת, להפסיק לקבל את המדיה והממשק שלה באופן פסיבי ובמקום זאת להפוך למתכנת מדיה. הקריאה שלו הייתה חד משמעית ובלתי מתפשרת: "כל אחד יכול לתכנת וכל אחד חייב ללמוד לתכנת."
בשנת 1974 הוא הוציא לאור את ספרו "מכונות חלום" ובשנת 1981 את ספרו "מכונות ספרותיות", שבהם קרא למהפכה שתשחרר את המחשבים מידיהם של הטכנאים ותעביר את השליטה לידיהם של ההמונים. את רוב חייו הצעירים הקדיש לעבודתו על פרויקט "קסאנאדו" ותמך בו. פרויקט קסאנאדו עצמו נכשל מפריחתו הצפויה בגלל מספר סיבות שנויות במחלוקת. העיתונאי גארי וולף פרסם מאמר על מחמיא על הפרויקט של נלסון שנקרא "קללת קסאנאדו" בגיליון של יוני 1995. נלסון הביע את סלידתו באתר האינטרנט שלו ואיים לתבוע אותו, וגם תיאר את התנגדותו לו במאמר וכן פרסם הכחשה מפורטת של המאמר.
ציטוט נוסף שלו זה בדיוק מה שאנחנו ניסינו למנוע – תמיד לינקים שבורים, אך ורק לינקים חיצוניים, מירכאות שאתה לא יכול למצוא את המקור שלהן, אף גרסת ניהול, שום זכות לניהול"
נלסון מייסדי החברה Itty bitty machine company, או "IBM". בשנת 1978 הייתה לו השפעה משמעותית על החשיבה של IBM כאשר התווה את חזונו של הפוטנציאל של מחשוב אישי לצוות, שלוש שנים לאחר מכן השיקה את מחשב IBM. טד נלסון עובד כיום על מבנה מידע חדש, "זיגזג", שעליו מתואר באתר של "פרויקט קסאנאדו", אשר משתף היום גם שתי גרסאות של קוד קסאנאדו. כיום מנסה נלסון לקדם צורות משוכללות יותר של היפרטקסט מאלו שנהפכו לתקניות ברשת, כמו "היפרטקסט עמוק" ו"היפרטקסט מקבילי". הוא מתארח באוניברסיטת אוקספורד - מכון האינטרנט באוקספורד - שם הוא עובד בתחום המידע, מחשבים, ממשקי אדם מכונה.
הישגים
נלסון קיבל תואר ראשון בפילוסופיה מ"סווארטמור קולג'" בשנת 1959, תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1963 ותואר דוקטור לתקשורת מאוניברסיטת קיו ממשל מן בשנת 2002.
בשנת 1998, בוועידת WWW השביעית בבריסבן, אוסטרליה, נלסון זכה בפרס הזיכרון ע"ש יורי רובינסקי. בשנת 2001 הוא קיבל תואר אבירות על ידי צרפת "Officier des Arts et Lettres".
בשנת 2004 מונה כחבר ב"וודהאם קולג'", אוקספורד. שם עבד עם המכון לאינטרנט של אוקספורד. הוא המשיך את ביקוריו במכון עד 2006. בשנת 2007 הוא חגג את יום הולדתו ה -70 על ידי מתן הרצאה (בהזמנה) באוניברסיטת סאות'המפטון.
קישורים חיצוניים
- עידו הרטוגזון, מסע בחיים בעקבות האינטרנט האמיתי - ראיון עם טד נלסון, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2008
- The Xanadu Model
