טום ואיילין לונרגן
טומאס ג'וזף לונרגן (נולד ב-28 בדצמבר 1964) ואיליין קאסידי לונרגן (שם נעוריה הוא היינס, נולדה ב-3 במרץ 1969) היו זוג נשוי אמריקאי שנשכחו בטעות בים האלמוגים בחופה המזרחי של אוסטרליה ב-25 בינואר 1998 במהלך מסע צלילה קבוצתי. צוות הסירה (שהשיט את הקבוצה למקום הצלילה) הבחין בהיעדרות הזוג רק יומיים לאחר ההפלגה, ב-27 בינואר, ובחיפוש נרחב אחריהם נמצאו מספר חפצים אישיים של הזוג, אבל הזוג עצמו מעולם לא נמצא והם נחשבים למתים[1].
היעדרות הזוג עוררה מהומה בענף מסעות הצלילה באוסטרליה ובעקבות כך נקבעו נוהלי בטיחות חדשים בזמן המסעות. סיפורם של הזוג היווה השראה לסרט "ים של פחד" שיצא בשנת 2003.
רקע
טומאס ג'וזף לונרגן ואיילין היינס הם שניהם בוגרי אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה והתחתנו בעיר ג'פרסון שבמדינת טקסס ב-24 ביוני 1988.
היעדרותם
ב-25 בינואר 1998 הזוג הצטרף למסע צלילה בשונית "קריספין הקדוש", חלק משונית המחסום הגדולה באוסטרליה. הסירה שעליה הקבוצה הפליגה לשונית חזרה לחוף לפני שהזוג הספיק לעלות חזרה מן המים. איש מנוסעי הסירה או הצוות לא הבחין שהזוג לא חזר.
בתקופה ההיא, הזוג השלים סיור של שנתיים דרך "חיל השלום" באי פונפאטי, שהוא חלק ממדינת איים בשם "טובאלו" ולאחר מכן המשיכו עם חיל השלום אל עבר פיג'י.
חקירה
רק יומיים לאחר ההפלגה, ב-27 בינואר התגלה לצוות הסירה שהזוג נעדר לאחר שתיק עם מספר חפצים של הזוג נמצא על הסירה. בעקבות כך, החלו חיפושים נרחבים באוויר ובים במשך שלושה ימים.
בפברואר, 1998 בגד ים של אישה שממדיו זהים לאלו של איילין נסחף לחוף בצפון קווינסלנד[2]. לאחר בדיקה של זיפרגליים (בלוטי ים) שהתפתחו על בגד הים, נקבע שבגד הים לא נסחף במים מאז ינואר ולכן הוא לא שלה. על בגד הים היו קרעים וצוות החקירה שיערו שהוא נחתך על ידי אלמוגים.
תיאוריות שונות בדבר היעלמות הזוג צצו, כולל תיאוריה לפיה הזוג ביים את היעלמותו. למרות זאת, איש מעולם לא משך כסף מחשבונות הבנק של הזוג וכן פוליסות הביטוח שלהם לא הופעלו[3].
מספר פסקאות שנמצאו ביומנו האישי של טום חשפו שטום היה אדם שהעדיף מוות מהיר ושקט. יומנה של איילין חשף שהיא הייתה נשארת עם טום, לא משנה מה מצבו. בהמשך, על פי משפחתה של איילין, הפסקאות מהיומן הוצאו מהקשרן ונטען שדפים ספציפיים מתוך היומנים הודלפו לתקשורת ורמזו על התאבדות הזוג[4].
חצי שנה לאחר היעלמות הזוג, ביוני 1998 שאר חפצי הצלילה שלהם נסחפו לחוף בפורט דאגלאס (מרחק של 121 ק"מ ממקום הצלילה שלהם). בין החפצים שנמצאו נכללו חליפות צלילה עליהן היו רשומים שמותיהם של בני הזוג, מיכל גז דחוס ואחד מסנפיריה של איילין. בנוסף, נמצאו גם לוח צלילה (לוח מיוחד שניתן לכתוב עליו מתחת למים) ועליו נכתב "יום שני, 26 בינואר 1998, השעה 8 בבוקר. כל מי שיכול לסייע לנו, ננטשנו בשונית המחסום הגדולה ב-25 בינואר 1998 בשעה 3 בצהריים. עזרו לנו לפני שנמות! הצילו!"
אביה של איילין, ג'ון היינס אמר שלדעתו הזוג התייבש מחוסר בנוזלים, טבע למוות מחוסר כוחות וגופותיהם נאכלו על ידי כרישים[5]. חוקרים שבדקו את ציוד הצלילה שנסחף לחוף (שהיה תקין) הסיקו שהסיכויי שהזוג הותקף על ידי כרישים הוא נמוך, ושהם החלו להזות בעקבות התייבשות והורידו מעליהם את ציוד הצלילה שלהם. ללא הציוד שלהם, החוקרים הסיקו שהזוג לא היה יכול לשרוד במים לאורך זמן והיו טובעים בסופו של דבר. החוקרים גם הסיקו שהזוג לא התאבדו ביחד או זייפו את מותם.
מפעיל הסירה (שהיה גם צוללן בעברו) ג'ופרי נאירן הואשם בגרימת מוות ברשלנות, אך במשפטו הוא יצא זכאי. חברת הצלילה שברשותו (דרכה הזוג ביצע את הצלילה) קיבלה קנס על רשלנות פושעת ופשטה את הרגל.
בתרבות
הסרט "ים של פחד" משנת 2003 הושפע מסיפורם של הזוג לונרגן. הסרט מתמקד בזוג צוללנים שנשכחו במהלך צלילה וכעת צריכים לשרוד ולמצוא דרך לחזור ליבשה.
הערות שוליים
- ^ Divers who survived night on Great Barrier Reef 'to blame' for ordeal, www.telegraph.co.uk
- ^ The story behind new film Open Water | Film | The Guardian, web.archive.org, 2017-10-03
- ^ A Watery Grave | Outside Online, web.archive.org, 2015-12-23
- ^ Coral reef couple 'faked dive deaths', web.archive.org, 2003-01-24
- ^ Horwitz, Tony (2004-08-01). "FILM; Dying At Sea. Probably". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-07-15.
