טומטום ואנדרוגינוס

מתוך המכלול
(הופנה מהדף טומטום)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טֻמְטוּם ואַנְדְּרוֹגִינוֹס הם מונחים המשמשים בהלכה לתיאור אדם בעל זוויג שאינו ברור, אַנְדְּרוֹגִינוֹס הוא אדם שיש לו איברים של שני המינים גם יחד, וכתוצאה מכך לא ניתן להכריע למי מהמינים הוא שייך באופן אובייקטיבי. באדם כזה הספק הוא בלתי ניתן להכרעה מבחינה הלכתית. לעומתו טֻומְטוּם הוא מי שאיבריו פנימיים ואינם נראים לעין, או שאין אפשרות לזהות על פי איבריו לאיזה מין הוא שייך כי הם אינם משתייכים באופן מובהק לאחד מהמינים, אך ייתכן כי יזוהה לאחר זמן, רטרואקטיבית, שייך לאחד מהמינים.

המשנה קובעת בנוגע להלכות זב, כי: "טמטום ואנדרוגינוס נותנין עליהם חמרי (חומרות) האיש וחמרי האישה." (מסכת זבים, פרק ב', א') דבר זה בא לידי ביטוי בהלכה במקומות נוספים, בהם מתייחסים לשני אנשים אלה כאל ספק, ומשכך יש להחמיר.

אטימולוגיה

המילה "אנדרוגינוס" היא הרכבה של שתי מילים ביוונית: andro) ανδρο) - איש, ו-gune) γυνη) - אישה. על פי ספר הערוך, המילה "טומטום" באה מהמשמעות של "אטום"; כלומר, שאבריו אינם גלויים[1].

השלכות הלכתיות

אחת ההשלכות המשותפות לטומטום ואנדרוגינוס היא פטור ממצוות עלייה לרגל, מכיוון ששניהם אינם מוגדרים כ"זכורך" (מלשון זכר).[2]

לפי ההלכה, טומטום אינו נחשב אדם ממין שלישי, אלא מוגדר כספק אשה וספק גבר, ועל כן הוא אינו פטור ממצוות עשה שהזמן גרמא (כמו נשים) וחלות עליו החומרות של שני המינים, מספק.[3] מחמת אותו ספק טומטום לא יכול להוציא אחרים ידי חובה במצווה שנשים אינן חייבות בה, כי ייתכן שהוא עצמו אינו חייב בה, ואדם שאינו חייב במצווה אינו יכול להוציא אחרים ידי חובה בה.[4] מותר לאנשים משני המינים להתייחד עם טומטום, ומותר לבוא עמו במגע.[5] לנקבה אף מותר לקיים יחסי אישות עם טומטום, אולם לבת זוג של טומטום אין מעמד הלכתי של אשת איש רגילה, והנואף עמה לא נענש בחנק ככל שוכב עם אשת איש.[6] איסור משכב זכר לא חל על משכב עם טומטום, אולם זכר השוכב עם טומטום חייב במכת מרדות מספק.[7]

טומטום שנקרע העור שמעל איבריו ונמצא כי יש לו איברים זכריים או נקביים, משנה את מעמדו ההלכתי, ומאותו רגע מינו נקבע על פי האיבר שנתגלה שיש לו. למרות שבמקרה כזה מסתבר רטרואקטיבית שמרגע לידתו היה לו מגדר, הוא לא נחשב כאילו היה לו מגדר מרגע לידתו, אלא רק מרגע חשיפת איבריו.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי נתן מרומי, ספר הערוך, ערך "טם"
  2. מסכת חגיגה, פרק א', א'.
  3. משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק י"ב, הלכה ד'.
  4. משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר, פרק ב', הלכה ב'; ניתן להסיק משם לגבי שאר המצוות שספק אם חייב בהן.
  5. שולחן ערוך, חלק אבן העזר, סימן כ"ב, י"ב.
  6. משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ג', הלכה א'.
  7. משנה תורה לרמב"ם, שם, פרק א' הלכה ט"ו.
  8. משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות נחלות, פרק ב', הלכה ג'.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0