טיוטה:דחיק ואתי מרחיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגש הבא בעקבות כלל דחיק

דְּחִיק ואָתֵי מֵרַחִיק הם שני כללים הגורמים להופעת דגש בראש המילה השנייה בצירופים בני שתי מילים. לפי רוב המדקדקים הדגש הנוצר הוא דגש חזק בשני הכללים.

הכללים

דחיק ואתי מרחיק מופיעים כאשר ישנן שתי מילים שהראשונה מביניהן מופיעה בטעם מוליך (המחבר אותן) או מקף (שהוא סוג של טעם מוליך), המילה הראשונה מביניהן מוטעמת מלעיל והמילה השניה מוטעמת מלרע.

אותיות אלו התקבלו במסורת כדגושות (אלו המופיעות בתורה התקבלו כך ממשה בסיני וכו'), וחכמי המסורה אפיינו את הכלל שגורם להן להיות דגושות ונתנו לו את השמות דחיק ואתי מרחיק.

ישנן לפחות ארבע שיטות בהגדרת הדחיק והאתר מרחיק, ובכל שיטה יש כמה אופנים לכללים אלו, אך המשותף לכולם הוא המקרים שבהם כללים אלו יופיעו, אם כי המחלוקת ביניהם האם לקרוא דחיק או אתי מרחיק לכל מקרה. ההבדל המשמעותי היחיד הוא שלשיטת מעט מדקדקים[1] הכלל שהם רואים בו כ"אתי מרחיק" מקבל דגש קל ולא חזק. אך שיטת רוב המדקדים[2] שבשני הכללים מתקבל דגש חזק.

דוגמאות

בכל הדוגמאות הנזכרות כאן, ללא כלל דחיק, האות היתה אמורה להיות רפויה (לא דגושה) מכיון שהמילה שלפניה מופיעה בטעם מוליך ומסתיימת בתנועה.

  • ”וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י” (ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק ב') - לפי השיטה שהמילה 'הנה' מוטעמת מלעיל, באות נ' של המילה "נא" יש דגש בעקבות הכלל של דחיק[3].
  • ”וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹקִֽים” (ספר שמות, פרק ד', פסוק ט"ז) - באות ל' של המילה "לך" ושל המילה "לו" יש דגש בעקבות הכלל של דחיק - פעמיים באותו פסוק.
  • ”לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה” (ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ה') - באות ש' של המילה "שמה" יש דגש בעקבות הכלל של דחיק.
  • ”וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ” (ספר דברים, פרק כ"א, פסוק י"ד) - באות ב' של המילה "בה" יש דגש בעקבות הכלל של דחיק.

שימוש מושאל

חכמי ישראל השתמשו בשמות אלו בצורה מושאלת כדי לומר על טענה כלשהי שהוא דחוקה (דחיק) או שבאה מרחוק (באותה משמעות, אתי מרחיק). לדוגמא:

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • ר' אליהו גמליאל, אמרי לשון.

הערות שוליים

  1. ^ הגר"א, הרז"ה, המאירי
  2. ^ רבי אליהו בחור, לחם הביכורים, ערוגת הבושם, הרמח"ל, מחברת התיג'אן, בן אשר, הרד"ק
  3. ^ אך לרוב הדעות מילת "הנה" נקראת מלרע, ואז הדגש באות נ' בתיבת "נא" לא מסתדר בכללי דחיק ואתי מרחיק והוא על דרך הזרות (יוצא דופן). רבי מנחם די לונזאנו כתב[דרוש מקור] ”לספרי ספרד קשה...ולמה 'נא' בדגש, הרי היא סמוכה לאהו"י, אך לספרים האשכנזיים ניחא, כי בהם תיבת 'הנה' מלעיל, והוא דחיק או אתי מרחיק לדעת קצת...”.
  4. ^ שו"ת חיים שאל חלק א' סימן מ"ב
  5. ^ בשו"ת חת"ם סופר ח"ה חושן משפט סימן צ"ב
  6. ^ בשו"ת יביע אומר ח"ג יורה דעה סימן י"ג