טיוטה:יוסל'ה סלוצקער (סיפור)
הסיפור על יוסלה סלוצ'קער הוא סיפור על ילד שובב ומופרע שהיה למושג שלילי בעיירת סלוצק ולבסוף נהפך ונהיה לרבה של העיר שמו היה רבי יוסף פיימר.
תוכן הסיפור
בעיירה סלוצק היה חייט[1] יהודי ולו ילד בשם יוסל'ה, יוס'לה היה הפרחח של העיר והיה תמיד רץ אחרי יונים חתולים כלבים ועל גגות העיר, וכל חלון שנשבר בעיר ידעו שידו של יוס'לה במעל, אביו התייאש ממנו,
בגיל 12 יוסל'ה חלף על יד אחד מבתי העיירה והוא שומע אבא שמכה את בנו וצועק עליו האם אתה רוצה לגדול כמו יוסלה ? והילד פרץ בבכי.
יוסלה שמע את זה וחזר הביתה ואמר לאביו די נפרדתי מהיונים והחתולים, אני הולך ללמוד.
אביו חשב שזאת עד תחבולה של הילד, ואמר לו תעזוב אותי לנפשי, אבל יוס'לה לא וויתר הוא אמר לאביו אבא אני נוסע ללמוד בישיבה!! איך תסע ? מה תלמד ? הרי אינך יודע כלום ? ויוסל'ה ענה לו אני נוסע ללמוד תורה !
שאל אותו אביו להיכן אתה רוצה לנסוע? ענה יוסל'ה אני נוסע לוולאז'ין ללמוד תורה, אמר לו אביו אתה יודע שבשביל להתקבל לוולאז'ין צריך לדעת כמה סדרים בעל פה והרי אתה לא יודע אפי' דף אחד, אבל יוסל'ה נשאר עקשן "אני נוסע לוולאז'ין", וכך יצא לדרך יוס'לה נסע והתגלגל בדרכים במשך שלושה ימים עד שהגיע לוולאז'ין, כשהגיע לישיבה נכנס לחדרו של רבי חיים ורבי חיים שאלו מה רצונך ? ענה יוסל'ה אני רוצה ללמוד בישיבה, שאל רבי חיים: מה אתה יודע , ויוס'לה ענה: כלום אבל רצוני ללמוד תורה. רבי חיים ראה את רצינותו והכניסו לישיבה. והוא התחיל ללמוד עד שכעבור שלושה חדשים ידע ללמוד בעצמו דף גמ' לבד, וכך הוא ישב שעות על גבי שעות ולמד. עד שנהיה יוסל'ה השקדן שהיה יושב ע "י העמוד[2].
יום אחד הגיע מברק מאמו בסלוצק בו היא מספרת לבנה הגדול יוסל'ה איך שפרצה שריפה וכילתה את החנות של אבא וכל הרחוב בו הם גרים, והם זקוקים לעזרה ממנו שלדעתם כבר למד מספיק וכעת צריכים אותו בבית בדחיפות כדי שיבוא לעזור לאבא להשתקם. הוא קורא את המכתב ובוכה ונכנס לחדרו של רבי חיים ומראה לו את המכתב. רבי חיים קורא את המכתב נאנח אנחה עמוקה ואומר אין לי מה לומר לך רק שתחזור לתלמודך,
חלפו מספר חודשים ומכתב נוסף מגיע מסלוצק וגם הוא ממוען עבור יוסף במכתב ניכרו היטב הדמעות שנזלו עליו כשנכתב, וכך כותבת אמא של יוסל'ה. יוסל'ה היקר אבא חולה מאוד[דרוש מקור: קובץ דרישה וחקירה גליון קיז שופטים תשפ"א] מצבו אנוש אתה חייב לבוא להיות כאן בימים האלו... הוא נכנס עם המכתב לרבי חיים ורבי חיים הצטער עמו ביחד אבל הורה לו לשוב ללמוד.
עובר חודש נוסף ויוסף מקבל מכתב בו כתוב כי 'אבא נפטר' נכנס הוא שוב לרבי חיים והוא בכה עמו יחד. לאחר מספר דקות הוא ברך עמו 'דיין האמת' והורה לו "לשבת שבעה" בחדר הישיבה, ובמקביל לכתוב לאמו מכתב נרגש ולהוסיף שהוא עושה הכל לע"נ אביו.
לאחר שנתיים מפטירת אביו הגיעו לישיבה משלחת אישים מהעיר סלוצ'ק ונכנסו לר' חיים וביקשו שידוך לבתו של הרב של סלוצ'ק, הם הבטיחו לר' חיים שידאגו לכל צרכי החתן ביד רחבה ושהחתן יירש את מקום חותנו ברבנות סלוצ'ק רבי חיים הרהר לרגע ואחר העלה חיוך על שפתיו, הוא שלח לקרוא ליוסל'ה שלנו ויוסל'ה הגיע