טיוטה:מגן אבות (בנט)

הספר מגן אבות של רבי מרדכי בנט נדפס כחמש וחצי שנים אחר פטירתו, נדפס לראשונה בזאלקווא בשנת תקצ"ה, על ידי בנו של רבינו ר' יעקב אבריל. כשהציע ר' יעקב אבריל את הספר לפני הגאון ר' יעקב אורנשטיין בעל הישועות יעקב וביקשו שיתן את הסכמתו, כתב הישועות יעקב: 'ולדעתי נגד כבודו הוא, כי אינו צריך להסכמת זולתו, וביחוד אשר מעלתו נ"י הוא בנו, חייב בכבודו יותר מכל אדם במותו כמו בחייו'. לאחר תקופה קצרה אזל הספר מהחנויות, ובשנת תרס"ד הודפס שוב במהדורה חדשה ע"י הרב יצחק מאיר ראפפעלד מפיעטרקוב, בתוספת הסכמה והערות מהגאון המהרש"ם מברעזאן. המהרש"ם כותב בהסכמתו: 'אשר הוא כעת יקר המציאות, ואשר נדפסו מאד ספו תמו, ורבים צמאה נפשם וכמה בשרם לראותו'.

על טעם קריאת שם הספר 'מגן אבות' נכתב בהקדמה: 'התייחס על משפחות לבית אבות, מלאכות השנויים במשנה (שבת ע"ג.), גם הוא מגן בעדם לבארם על שורשן למקומות מושבותם בש"ס ופוסקים, ושינוייהן בין שבת ליום טוב'.

שיעוריו של רבינו שנאמרו לפני תלמידיו היו נכתבים בקונטרסים, חלק מקונטרסים אלו נאספו במשך השנים ונכתבו בספרו 'מגן אבות'. ר' יהודה אסאד תלמידו של רבינו, כותב בספרו שו"ת יהודה יעלה (ח"א או"ח סי' ריב): 'ראיתי בחידושי אדמ"ו בשיעורין דרבנן מה שהעתקתי מאז וזה לשונו הטהור, וכעת כבר נדפס בספר מגן אבות שלו'. וגם בספר מגן אבות מצינו כמה פעמים 'קונטרס בסוגיא דחולין', 'קונטרס בסוגיא דכריתות'.

ספרו זה של רבינו מפורסם ביותר, ונודע כאחד מספרי היסוד הדנים בגדי ל"ט מלאכות שבת. רבים מהאחרונים מתפלפלים בחידושיו של רבינו, ואף רבי יוסף באב"ד מזכירו עשרות פעמים בספרו מנחת חינוך. מלבד חלקו של הראשון של הספר המדבר בגדרי הל"ט מלאכות, יש בו עוד כאחד עשר חלקים על סוגיות שונות הקשורות להלכות שבת.