טיוטה:עליית בית נתזה

עליית בית נתזה (נכתב בתלמוד בבלי גם: ניתזא, ניטזא, לבזה. ובתלמוד ירושלמי: ארים, עריס, אריס, ערוד) היתה עליית גג בלוד שבו התקבצו חז"ל בתקופת מרד בר כוכבא והכריעו הלכות שונות הנוגעות לשעת השמד ועוד כמה פסקי הלכות חשובים. ההיסטוריונים חלוקים האם האסיפות התקיימו בחשאיות עקב כשלון המרד, או התקיימו לפני המרד.

רקע

ערך מורחב – מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא היה מרד של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד קשה. מאות אלפי יהודים נהרגו והיישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד.

ההלכות שנפסקו בעלייה

• ”וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם "תלמוד גדול או מעשה גדול"? נענה רבי טרפון ואמר "מעשה גדול", נענה ר"ע ואמר "תלמוד גדול", נענו כולם ואמרו "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"”
• ”א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד, כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג - יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים”
• ”אמר ר' יהודה: פעם אחת שבתנו בעליית בית נתזה בלוד, והביאו לנו שפופרת של ביצה, ומלאנוה שמן ונקבנוה והנהנוה על פי הנר, והי׳ שם ר' טרפון וזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמרו לו: משם ראי'? ‬‫שאני בית נתזה דזריזין הן”