טיוטה:רבי ברוך דוד זלדוביץ
 | |
| לידה |
ה'תרט"ו בירז' שבליטא (היום בבלארוס) |
|---|---|
| פטירה | כ"ה בתשרי ה'תרצ"ז (בגיל 81 בערך) |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| עיסוק | גבאי ישיבת וולוז'ין |
הגאון רבי ברוך דוד הלוי זלדוביץ' היה גביר, מגדולי התורמים לישיבות ליטא.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תרט"ו בבירז' שבליטא (היום בבלארוס), לרבי זאב וולף זלדוביץ' (ולא משה כפי שכתוב בטעות על המציבה) ולראשע לבית ריבלין[1]. הוא היה בן למשפחת תלמידי חכמים שהיו גם גבירים אדירים בעלי עסקים מסועפים ובעלי חסד. הוא עצמו שימש כגבאי ישיבת וולוז'ין. למד בבחרותו בישיבת וולוז'ין, היה מקורב לגדולי ישראל של תקופתו ובראשם רבו המובהק רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, והיה מעורב בניהולן של ישיבות רבות. אגדות רבות נקשרות לשמו ולנדיבותו, אשתו הייתה מרת חנה רבקה (נפטרה בחוץ לארץ בשנת ה'תר"ס), בתם של רבי שמחה אטינגר[2] ושל הרבנית חיינה בתם של רבי אברהם יעקב לנדא (נכד רבי אליהו פסעלעס ומינדה שרלא"ת[3]).
עסקיה המסועפים של משפחת זלדוביץ' היו בעיקר בתחום היערנות ותעשיית העץ, בגלל החוק שהגביל את היהודים מלהחזיק בקרקעות נאלצו תמיד לרשום את העסקים על שם שותף נכרי, במסגרת עסקים אלו הם החזיקו יערות עצומים לאורך נהר הדנייפר, העצים שנכרתו סומנו והושלכו אל הנהר כאשר בתחנות קבועות העצים נמשו מהנהר ונמכרו למנסרות, בגלל ההיקף העצום של עסקים אלו הם כונו "בלבטישע פרנסה", עוד ידוע שהיה בבעלותם גם מפעל ענק לזיקוק סוכר שבו הועסקו מאות פועלים. (נס ההצלה הפרטי שלו בעת הלאמת המפעל בזכות השלמת מניין מוזכר בספרים רבים)
רבי ברוך ושותפיו רשומים כתורמים (פרענומעראנטין) על מאות ספרים שנדפסו בתקופתם בכל רחבי אירופה.
בסוף ימיו כיהן בהנהלת בית היתומים בלומנטל בירושלים ובהנהלת ישיבת עץ חיים של הישוב הישן בירושלים. נפטר בכ"ה בתשרי ה'תרצ"ז ונטמן בהר הזיתים.
שותפו ומחותנו היה רבי ראובן דב פינס שכינויו היו "דובער" או "בערע" שהיה גם הוא תלמיד חכם ועשיר מופלג, בספרים רבים מוזכר "דין תורה" שנערך ביניהם בפני ר' חיים סולוויצ'יק על הזכות להחזיק את ישיבת וולוז'ין.
על היותו של רבי ברוך אישיות בולטת ביהדות מזרח אירופה מעידה העובדה שעם פרוץ הציונות, ביקר בנימין זאב הרצל במינסק ופנה אליו ואל שותפו רבי ראובן דב פינס, וביקש את תמיכתם במפעל הציוני תוך שהוא מבטיח להם הטבות מפליגות עבור החרדים, כמו בכל הליכותיהם התייעצו השותפים עם הגאון רבי חיים סולובייצ'יק שהורה להם להשיב את פניו ריקם.
עם פרוץ הקומוניזם הולאמו כל נכסי הנדל"ן שלהם אך הם המשיכו להפעיל בסתר מערכת שלימה של תלמודי תורה, ישיבות ובתי תמחוי.
משפחתו
עד כמה שידוע היו לרבי ברוך שישה ילדים.
שתיים מבנותיו הן:
הרבנית שרה, אשת הנגיד רבי אברהם פינס (דודו של הרב משה שטרנבוך).
ילדיהם:
- רבי מאיר פינס מירושלים, חתן הרב חיים שלמה גולובנציץ ראש ישיבת מינסק, אב"ד מוהילב וראש המועצה הדתית בירושלים. אחד מחתניו של רבי מאיר פינס הוא רבי מרדכי גניזי נו"נ במאור התלמוד ומחבר הכוזרי המפורש.
- רבי שמחה פינס, מראשי ישיבת היכל התלמוד, אביהם של רבי ברוך "בובקע" פינס נו"נ בפוניבז' חתן רבי דוד פוברסקי, רבי משה פינס, ומרת חיינה אסתר פוברסקי אשת רבי שלום פוברסקי מראשי ישיבת קול תורה ור"מ בישיבת באר יעקב.
- מרת חנה שפירא, אשת רבי שמחה זיסל שפירא, אמם של הרבנית ברכה דיסקין (אשת רבי יוסף דיסקין[4], אמם של הרב אליהו דיסקין[5], של הרב ברוך דב דיסקין[6] ושל הרב אברהם דיסקין[7], הרבנית הניא צויבל[8], הרבנית חיינה דרבקין[9] והרב ברוך שפירא[10]).
- הרבנית מרים היילפרין, סבתם של הגאון הרב יצחק שורץ מראשי ישיבת סלבודקה ושל רבי ברוך קירזון.
בני משפחה ידועים נוספים הם שותפיו לעסקים שהיו גם הם תלמידי חכמים, ממשפחות מיוחסות וגבירים עצומים, אחיו הרב דובער זלדוביץ', חמיו הרב שמחה אטינגר, גיסיו הרב אברהם פינס (שהיה גם מחותנו), הרב מרדכי שמחוביץ, הרב עקיבא הכהן רפפורט (בנו רבי דוד רפפורט הי"ד היה ר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בעל ה"צמח דוד" וה"מקדש דוד").
עוד קרוב משפחה שלו הוא הפיזיקאי הסובייטי יעקב זלדוביץ'. מחשובי פרויקט הגרעין של בריה"מ ומאבות פצצת המימן.
לקריאה נוספת
- בספר אוזניים לתורה (שמות עמ' שכ"א) מובא סיפור אודות "דין תורה" שנערך בין ר' ברוך לבין גיסו.
הערות שוליים
- ↑ המיוחסת לרבי משה רבקש (מחבר "באר הגולה") ועד רש"י.
- ↑ המיוחס למגלה עמוקות ולמהרש"א.
- ↑ נינת הגר"א.
- ↑ מראשי ישיבת תפארת ציון.
- ↑ מגיד מישרים ראש ישיבת אמרי משה ור"ם בישיבת נתיב הדעת.
- ↑ ראש ישיבת אורחות תורה.
- ↑ ר"מ ומייסד של ישיבת אור שמואל לצעירים
- ↑ אשת הרב יחזקאל צויבל - ראש ישיבת תפארת יעקב.
- ↑ אשת רבי צבי דרבקין - ראש ישיבת גרודנה באר יעקב.
- ↑ מגיד מישרים, ר"מ בישיבת קול תורה ומראשי לב לאחים.