טיסה 434 של פיליפין איירליינס
 | |
| הנזק שנגרם למטוס. צולם לאחר הנחיתה. | |
| מיקום |
 מעל איי אוקינאווה, יפן |
|---|---|
| גורם | מטען שהוטמן על ידי טרוריסט איסלאמי, רמזי יוסף |
| קואורדינטות | 25°50′45″N 131°14′30″E / 25.84583°N 131.24167°E |
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 10 |
| ניצולים | 292 |
| נזק | חור בדופן המטוס אשר כפה נחיתת חירום |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 747-283B |
| מספר זנב | EI-BWF |
| מוצא | שדה התעופה הבינלאומי נינוי אקינו, פסאי, |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי של נריטה, טוקיו |
| חניות ביניים | נמל התעופה הבינלאומי מקטאן-סבו, סבו |
| מפעיל | פיליפין איירליינס |
| נוסעים | 273 |
| אנשי צוות | 20 |
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 10 |
| ניצולים | 292 |
טיסה 434 של פיליפין איירליינס הייתה טיסת נוסעים שהמריאה ב-11 בדצמבר 1994 מפסאי שבפיליפינים, עצרה עצירת ביניים בסבו ומספר שעות לאחר עצירת הביניים נחתה נחיתת חירום בעקבות פצצה שהתפוצצה במטוס, ופערה חור בדופן המטוס. את רוב עוצמת הפגיעה, ספג ההרוג היחיד. כמו כן, נפצעו עשרה נוסעים נוספים בדרגות חומרה שונות. קברניט המטוס, הצליח להשתלט על המצב והנחית את המטוס בשלום באוקינאווה.
מבצע הפיגוע, רמזי יוסף, שעלה לטיסה בזהות בדויה בתור "ארמאלדו פורלאני", כתיב שגוי של חבר בית הנבחרים האיטלקי, ארנאלדו פורלאני, שכיהן בשנים שקדמו לפיגוע כראש ממשלת איטליה וכן בתפקידי שר במשרדי החוץ והביטחון. רמזי יוסף, מבצע הפיגוע, הרכיב את הפצצה מניטרוגליצרין שהסווה בתור תמיסת מלח לעדשות מגע. שעון היד הדיגיטלי של יוסף שימש כטיימר ושאר החלקים הוסתרו בנעליו, באופן כזה שלא התגלו בבידוק הביטחוני בנמל התעופה. יוסף הרכיב את הפצצה בשירותים, הטמין אותה מתחת למושבו וירד בעצירת ביניים. מספר שעות לאחר עצירת הביניים, בה ירד יוסף, התפוצצה הפצצה ופערה חור במטוס, גרמה למותו של נוסע וכן לפצועים אחדים.
הפיגוע היה ניסיון מבצעי על מנת לבדוק את הפצצה, שעתידה הייתה לשמש להפלת 11 כלי טיס, כחלק מתוכנית בוז'ינקה.
מבצע בוז'ינקה
ערך מורחב – תוכנית בוז'ינקה
תוכנית בוז'ינקה (בערבית: بجنكة, בטאגאלוג: Oplan Bojinka) הייתה ניסיון לסדרת פיגועי טרור אותם תכנן רמזי יוסף, אשר נעזר בדודו, ח'אלד שיח' מוחמד[1].
התוכנית כללה שלושה שלבים. תחילה, תוכננה התנקשות באפיפיור, יוחנן פאולוס השני, בעת ביקורו בפיליפינים. לאחר מכן, 11 מטוסי נוסעים יפוצצו בדרכם מאסיה לארצות הברית. בשלב האחרון של התוכנית, ירוסק מטוס לתוך מטה הCIA בווירג'יניה. בכך, קיוו המתכננים לגרום להשבית את תנועת המטוסים ברחבי העולם ולגרום לאלפי הרוגים.
התוכנית סוכלה לאחר ששריפה שפרצה בדירה בפיליפינים, משכה את תשומת ליבם של הרשויות. בדירה זו נתפס מידע רב על התוכנית, כמו גם מטעני החבלה שנבנו לצורך ביצוע התוכנית. התוכנית סוכלה לאחר מכן, ורמזי יוסף נתפס לאחר מצוד נרחב ונשפט על הפיגוע במגדלי התאומים (1993) וכן על פיגועים נוספים שתכנן ויזם.
קישורים חיצוניים
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 434 של פיליפין איירליינס, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
- Raymond Bonner and Benjamin Weiser, Echoes of Early Design to Use Chemicals to Blow Up Airliners, The New York Times, August 11, 2006 - כתבה בעיתון הניו יורק טיימס העוסקת בהיסטוריה המוקדמת של שימוש בכימיקלים על מנת לפוצץ כלי טיס.
הערות שוליים
- ^ חאלד שייח מוחמד היה המתכנן הראשי של פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו מספר שנים לאחר מכן
