טכנה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, לפשט.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, לפשט. |
המושג "טכנה" (techné) מבטא את המושג "אמנות", כפי שנתפס בעת העתיקה, ומשמעותו: "כושר שכלול המיומנות האנושית ביצירה".
תפיסה זו של האמנות איפשרה למיומנויות רבות, להיכנס תחת הגדרת ה"טכנה" כאמנויות ובתמורה, נדרשו ה"אמנים" להוכיח ביצוע איכותי של מלאכתם בהתאם לחוקיות שכלית-מתמטית מקובלת.
את ה"טכנה" במשמעותה זו ניתן למצוא בדיונים על אמנות, של מייסדי ההגות המערבית, כגון; אפלטון על השראת המשוררים: "הם מפיקים מילים אלה, לא בזכות "טכנה" (מיומנות) כלשהי, אלא בזכות כח א-לוהי". ואריסטו שרשימת האמנים בכתביו כורכת מפורשות את הפסל עם הסנדלר, קובע כי להיות אמן טוב ומיומן פירושו לבצע את "תפקידו הייחודי" וכי "אמנות היא כושר יצירה מתוך שיקול דעת". [הבהרה ל"סוגיית המלאכות" נמצאת ב"שמונה פרקים" לרמב"ם, בדיונו על "השכל המעשי"].
ה"טכנה" כהגדרת האמנות, לא היטיבה עם המוניטין של "עולם האמנות" דאז, וזאת, בשל הפקעת ההישג האנושי-אישי מפרמטרים בלתי- מדידים כ"השראה", "יחודיות" ו"רגשות", קבורתם כ"אלמנט שגעוני" או כ"אינטרוונציה אלוהית" והקרבתם על מזבח הטכניקה והאימונים הסזיפיים.
