טמפרה (ציור)
המושג טֶמפֶּרָה (Tempera) מתייחס לכמה סוגים של צבע על בסיס חומר מתחלב.
סוגים ומרכיבים
תערובת הצבע תכיל פיגמנט עם חומר מאגד ותוספים שונים. בין סוגי הטמפרה השונים ישנם טמפרת ביצים (עשויה חלמון וחלבון או חלמון בלבד), טמפרת קזאין, טמפרת עמילן, טמפרת שעווה וטמפרת גומי ערבי. לציור הועדפו בדרך כלל טמפרת הביצים וטמפרת הקזאין. כמרכיב שומני השתמשו לרוב בשמנים "יבשים" (שמן פשתן, פרג, אגוז מלך או חמניות), מודיפיקציות כימיות של שמנים אלו, שעווה, טרפנטינים וכדומה.
שימוש היסטורי
טמפרה שימשה כבר בזמן העתיק כמדיום ציור אך רק בימי הביניים נהייתה המדיה המועדפת באירופה.
במאה ה-15 החלו צבעי השמן להחליף בהדרגה את צבעי הטמפרה כמדיום המועדף וזאת בשל היותם נוחים יותר לשימוש - לא נדרש להכינם מיד לפני העבודה, הם מאפשרים עבודה ועיבוד של הצבע לאורך זמן ולא מחייבים עבודה בשכבות. הטמפרה נותרה והיא עדיין המדיום המרכזי בציור איקונות.
תכונות
צבע הטמפרה מתייבש יחסית מהר, וכמעט שאי אפשר לאכסן אותו בלא שיתקלקל. לכן נהוג לצייר בטמפרה תוך הכנת הצבעים בכמות קטנה, המספיקה רק לאותו יום. הדבר מכתיב סגנון ציור שונה מזה של צבעי שמן, שדורשים זמן רב עד אשר הם מתייבשים ומאפשרים ערבוב ומעבר בין צבעים באותה שכבה.
הצבעים נוטים להשתנות בתהליך הייבוש כך שהגוון לאחר הייבוש עז יותר מהגוון כשהצבע עוד לח. הגוון הסופי לאחר ייבוש של צבע הטמפרה נקבע לפי סוג הטמפרה, התוספים ותנאי הייבוש (חשיפה לאור, טמפרטורה וכו') כך שעל הצייר להיות בעל ידע רב וניסיון כדי לדייק בעבודתו. טמפרות אינם נוטות להיסדקות בייבוש אך הן יוצרות שכבת צבע לא גמישה יחסית ולכן עשויות להתפורר. לרוב תימצא על ציור טמפרה לכה או ורנית כדי להגן על הצבע ולהוסיף לו ברק.
קישורים חיצוניים
