טמפרטורת קירי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודת קירי (Tc), או טמפרטורת קירי היא מונח בפיזיקה, הקרוי על שם פייר קירי (18591906), ומתייחס לתכונות של חומרים פרומגנטיים ושל חומרים פיאזואלקטריים.

בחומרים פרומגנטיים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו הפרומגנטיות, כמו למשל מגנטיות.

נקודת קירי במספר חומרים פרומגנטיים
חומר Tc בקלווין Tc בצלזיוס
קובלט (Co) 1388°K 1115°C
ברזל (Fe) 1043°K 770°C
ניקל (Ni) 627°K 354°C
כרום-אוקסיד (CrO2) 386°K 113°C

קירוב טוב לטמפרטורת קירי של חומרים פרומגנטיים הוא ρ/m(μ0μ2)/k ≈ Tc כאשר μ המומנט המגנטי של אטום בודד, ρ צפיפות החומר, m מסת אטום בודד,μ0 פרמאביליות הריק ו-k קבוע בולצמן. בחומרים פיאזואלקטריים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני.

קישורים חיצוניים

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0