טרופאיון
טְרוֹפָּאיוֹן (ביוונית: τροπαιον, בלטינית: tropaeum, טרופאיום) היא מצבת זיכרון, אשר היוונים ומאוחר יותר הרומאים נהגו להקים כדי לציין את ניצחונם על אויביהם. על פי רוב היה הטרופאיון עֵץ (אך בתקופות מאוחרות יותר זוג כלונסאות שהועמדו בהצלבה), שעל ענפיו ניתלו כלי נשקו של האויב המנוצח. את הטרופאיון הקדישו כאות הוקרה לאחד מהאלילים האולימפיים אשר כביכול הודות לו נחלו את הניצחון בקרב.
יוון
בתקופה הארכאית נהגו הפולייס היווניות להציב את הטרופאיון בשדה הקרב עצמו, ובדרך כלל ב"נקודת המפנה" (ביוונית: טְרוֹפֶּה, tropê), המקום בו התפורר מערך הפלנקס של האויב וחייליו פנו למנוסה. את הטרופאיון קישטו בכלי נשקו של הופליט, שכללו קסדה, שריון גוף (מברונזה או מבד), מגינים אחדים ועוד, שהונחו למרגלותיו בערימה. הטרופאיון נותר על עומדו בשדה הקרב עד עונת הלחימה הבאה, שכן הקרבות נערכו לעיתים קרובות באותן אדמות המישור המעטות המצויות בארץ יוון ההררית, אז הוחלף בטרופאיון חדש.
בתקופות מאוחרות יותר בתולדותיו של העולם היווני הוקדשו הטרופאיה בשדה הקרב, אך הוצבו אחר כך במקומות פולחן פאן-הלניים דוגמת אולימפיה או דלפי וזאת כדי להגדיל את יוקרתה של העיר המנצחת.
רומא
הרומאים, לעומת זאת, לא הציבו בדרך כלל את הטרופאיום בשדה הקרב, אלא דווקא במקום בולט בעיר עצמה. לא היה להם עניין להרשים מדינות אחרות או יריבים צבאיים, אלא ביקשו לנצל את ניצחונותיהם הצבאיים להגדלת כוחם הפוליטי הפנימי, ובמיוחד בשנים האחרונות של תקופת הרפובליקה. טרופאיום שניצב בשדה הקרב לא גרף קולות, אך זה שהובא לעיר והוצג בתהלוכת הניצחון יכול היה להרשים את האזרחים ולעוררם להצביע עבור המנצח בבחירות הבאות או להגדיל את יוקרת המצביא בקרב חבריו הסנאטורים.
הרעיון שסימל הטרופאיום היה מוכר כל כך, שבתקופות מאוחרות יותר החלו הרומאים מציגים את רק את דיוקנו בתבליטי אבן מגולפים, כמו טרופאיום טריאני (Tropaeum Traiani), וכך העניקו לניצחון זיכרון עד, שהטרופאיום בצורתו המקורית לא יכול היה להעניק בשל אופיו הארעי והחולף.
קרבות ימיים
אצל היוונים נהוג היה להקים טרופאיון בחוף, סמוך למקום בו התחולל הקרב הימי או במקום התכנסות האוניות טרם הקרב. את האתר היו מקדישים לאלילים, הודות להתערבותם הושג כביכול הניצחון, ומקשטים בשלל האוניות כלומר, באילי הניגוח ובסמליהן של האוניות שנשבו או הושמדו. הרומאים, כאמור, נהגו בדרך כלל להציב את הטרופאיה בעיר רומא עצמה. את הטרופאיום הימי הראשון קבע גאיוס דואיליוס ליד בימת הנואמים בפורום, לאות ניצחונו ב-241 לפנה"ס על הקרתגים בקרב מילאי במלחמה הפונית הראשונה. הגדיל לעשות אוקטביאנוס קיסר (אוגוסטוס) אחרי ניצחונו בקרב אקטיום (31 לפנה"ס). סווטוניוס מספר, כי ייסד בקרבת מקום הקרב את העיר ניקופוליס ('עיר הניצחון'), "קבע בה משחקים חגיגיים בכל חמש שנים, ולשם הרחבת המקדש הקדום של אפולו הקדיש לנפטונוס ולמרס את מקום המחנה שהשתמש בו, לאחר שקישט אותו בשלל הניצחון של האניות."[1]
לקריאה נוספת
- גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס, חיי שנים-עשר הקיסרים. תרגם מרומית ד"ר אלכסנדר שור. תל אביב, הוצאת מסדה, תשי"ט.
הערות שוליים
- ^ סווטוניוס, אוגוסטוס האלו-הי, 18, בתרגום אלכסנדר שור.
