טרינידד וטובגו במשחקים הפאראלימפיים
 | ||||||
| הוועד הפאראלימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | TRI | |||||
| שם | הוועד האולימפי של טרינידד וטובגו | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
טרינידד וטובגו השתתפה לראשונה במשחקים הפאראלימפיים באולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984). המדינה שלחה משלחת פאראלימפית גם לאולימפיאדת הנכים סיאול (1988), ומאז נעדרה מהמשחקים עד לאולימפיאדת הנכים לונדון (2012). במשחקי החורף לא נטלה טרינידד וטובגו חלק מעולם.
את המשלחת הראשונה שלחה טרינידד וטובגו למשחקים הפאראלימפיים של שנת 1984. המשלחת כללה שמונה ספורטאים (שבעה גברים ואישה אחת), שהתחרו במקצועות האתלטיקה, שחייה והרמת משקולות. רייצ'ל מארשל, האתלטית היחידה במשלחת, הייתה גם לספורטאית היחידה שזוכה במדליה פאראלימפית. היא זכתה בשתי מדליות זהב באתלטיקה (בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל) ובמדליית ארד נוספת בשחייה.
אל אולימפיאדת הנכים הבאה, שהתקיימה בשנת 1988 שלחה טרינידד וטובגו משלחת של ארבעה ספורטאים (גברים בלבד), שלא זכו במדליה. טרינידד וטובגו שבה להתחרות באולימפיאדת הנכים לונדון (2012).
במשחקי אולימפיאדת הנכים ריו דה ז'ניירו (2016) הצליחה המשלחת מטרינידד וטובגו לזכות שוב במדליות פאראלימפיות, כשאתלט אקים סטיוארט זכה במדליית הזהב בהטלת כידון (קטגוריה T42/T43/T44) עם שיא עולם של 57.32 מטרים,[1] ובמדליית הכסף בזריקת דיסקוס עם תוצאה של 61.72 מטרים, שני רק לדייוויד בלייר האמריקאי שקבע שיא עולם בקטגוריה של 64.11 מטרים.[2] גם האצנית ניושיה קיין זכתה במדליה פאראלימפית כשזכתה במדליית הארד בריצת 100 מטר (קטגוריה T43/44) עם תוצאה של 13.10 שניות.[3]