טרנסלנגוויג'ינג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טראנסלנגוויג'ינגאנגלית: Translanguaging) מתייחס ליכולת של דוברים רב-לשוניים לשלב שפות שונות, כמו שפת האם ושפה נוספת, במבע אחד. שימוש היברידי זה בשפות שונות בונה רפרטואר שמייצר מערכת משולבת מעבר לשפה אחת ומכאן שמו.

רקע

טראנסלנגוויג'ינג מייצג תופעה טבעית של שימוש בשפה על ידי דוברים רב-לשוניים.[1] המונח נכנס לשימוש לראשונה בוולשית על ידי סן וויליאמס ונקרא trawsieithu. במקור נעשה במושג שימוש בפרקטיקות פדגוגיות, כאשר סטודנטים התבקשו להחליף בין שפות שונות בזמן השיחה למטרת רכישה וקליטה טובה, יעילה ופרודוקטיביות[2] טראנסלנגוויג'נג מהווה את אחת מהשיטות הלשוניות הנוכחיות שמשקפות את שיתוף הפעולה של חילופי שפה בקרב אנשים עם היסטוריה לשונית שונה. הפרקטיקה תורמת לשחרור ולהבנת המסגרות הלשוניות הבלעדיות שעומדות בבסיס גבולות זהויות השפה שנקבעות על ידי מדינת לאום. התחילית "טראנס" מדגישה פרקטיקות נזילות (transcend) שפועלות מעבר למערכות שפה ומבנים חברתיים,ועוסקות במערכות מרובות, מגוונות ובסובייקטיביות.

טראנסלנגוויג'ינג והחלפת קוד

טראנסלנגוויג'ינג שונה מהרעיון של החלפת קוד (Code-switching), מאחר שהוא מתייחס לא רק להעברות בין שתי שפות, אלא גם לבנייה ולשימוש על ידי הדובר בפישוט שיח מקורי ומורכב, שלא ניתן להקצות בקלות להגדרה מסורתית של שפה כזאת או אחרת, מפני שהוא יוצר את רפרטואר השפה השלם של הדובר.[2] טראנסלנגוויג'ינג אינו מתייחס לשפות של דו-לשוניים כמערכות לשוניות נפרדות. זאת בעוד הרעיון של החלפת קוד יוצא מנקודת הנחה ששתי השפות של דו-לשוניים הן בעלות קודים נפרדים שיכולות להיות בשימוש לבלי התייחסות של אחת לשנייה. לעומת זאת, עקרון הטראנסלנגוויג'ינג טוען כי לדו-לשוניים יש רפרטואר לשוני אחד שממנו הם יכולים לבחור תכונות אסטרטגיות לביצוע תקשורת בצורה יעילה.[3]

טראנסלגוויג'ינג ופדגוגיה

בטראנסלנגוויג'ינג ניתן לראות לא רק כפרקטיקת שפה של רב-לשוניים, אלא גם כאסטרטגיה פדגוגית לטיפוח התפתחות השפה ואוריינות. טראנסלנגוויג'ינג כאסטרטגיה פדגוגית מציע דרכים ישירות יותר ללמד תוכן, ובאותו הזמן גם לפיתוח יישום אקדמי של שפה. התאוריה של התלות הדדית של קאמינס טוענת שאם בתקופת התבגרות דו-לשוניים ילמדו ויפתחו את שפת הבית שלהם, המיומנות הזאת תעזור ברכישת שפה נוספת.[4] התאוריה של טראנסלנגוויצ'ינג התחילה שימוש בגישה שנקראת על ידי קאמינס "אסטרטגיית הוראה דו-לשונית". תלמידים שמשתמשים בשיטת טראנסלנגוויצ'ינג, הופכים את העיקרון למרכיב מרכזי בהבנת משמעות.

לשיטות טראנסלגוויג'ינג בכיתה יש פוטנציאל ואפשרות לשפר את כל הרכיבים לאורך הרצף של הקשר, תקשורת, תוכן, ופיתוח. השיטה מאפשרת גישה לתוכן האקדמי באמצעות מבחר תקשורתי ובו-זמנית לרכוש ידע חדש.[5]. המורים והתלמידים משתתפים ביחד בתהליך גמיש של הוראה דו-לשונית. אימוץ הגישה של טראנסלנגוויג'ינג מאפשר לתלמידים להשתמש בשיטה למטרת הצגה עצמית, לימודי שפה עסקית והוראה. הגישה הזאת להוראה דו-לשונית מסייעת לבתי ספר לגעת גם בנושאים נוספים כגון: קהילה, חברה, ערכים ומטרות פדגוגיים. הגמישות של דו-לשוניות עוזרת למשתתפים לחדור מבעד לגבולות בין השפות. חלק מהידע והכישורים שבאים לידי ביטוי בתרגול של דו-לשוניות ופדגוגיה מכיל את היכולת לעיסוק קהל באמצעות טראנסלנגוויג'ינג. השימוש של טראנסלנגוויג'ינג על ידי סטודנטים יכול לתרום להקמת עמדות זהות. השימוש בשיטה הזאת יכול להיות יעיל בהוספת הערות לטקסטים, מתן גישה רבה יותר לתוכנית הלימודים, השגת הישגים גבוהים.[6]

שיטות של טראנסלנגוויג'ינג

מיכאל-לונה וקאניגראיה ציינו שש פרקטיקות שהם הדגישו כקודים משתלבים[7]:

  1. טקסטים רב-לשוניים, בקריאת ספרים דו-לשוניים.
  2. הפעלת ידע באמצעות הטקסט ומעבר לטקסט: המורה שאל שאלות באנגלית, אך קיבל תשובות בספרדית. בכך, המורה יוצר אקוויוולנטיות לאנגלית.
  3. הערכת קודים רב-לשוניים משתלבים: המורה קיבל תשובות ששיקפו הבנה.
  4. בניית מודל בעל פה של הקודים המשתלבים: שימוש בתרגום ההקשר על ידי מורה, כאשר נתקלים במילה לא ידועה באנגלית.
  5. בניית מודל כתוב של הקודים המשלים: תלמיד משיב באמצעות קוד משתבל ומורה מכתיב את התשובה.
  6. אסטרטגיה של בניית טקסט בשיטת טראנסלנגוויצ'ינג למען הבנת המשמעות של הסיפור במקום לבנות טקסט חד-לשוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Canagarajah, S. "Codemeshing in academic writing: Identifying teachable strategies of translanguaging" (PDF). The Modern Language Journal. נבדק ב-2011-01-01.
  2. ^ 2.0 2.1 >Garcia, O., Wei, L. "Translanguaging: Language, Bilingualism and Education". נבדק ב-2014-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  3. ^ Celic, C., Seltzer, K. "Translanguaging: A CUNY-NYSIEB guide for educators" (PDF). נבדק ב-2011-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ Cummins, J. (2000). Language, power, and pedagogy: Bilingual children at the crossfire. Clevedon, England: Multilingual Matters.
  5. ^ Hornberger,N.H., Link, H. "Translanguaging in Today's Classrooms: A Biliteracy Lens. Theory Into Practice" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-08-15. נבדק ב-2012-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ Creese, A., Blackledge, A. "Translanguaging in the bilingual classroom: A pedagogy for learning and teaching?" (PDF). The Modern Language Journal. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-08-06. נבדק ב-2010-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Michael-Luna, S., & Canagarajah, S. (2007). Multilingual Academic Literacies. Journal of Applied Linguistics, 4(1), 55–77
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0