טרנספט
באדריכלות כנסיות טרנספט, או בעברית: בית הרוחב, הוא מעבר הניצב לספינה הראשית (Nave) בכנסייה או קתדרלה ויוצר עמם צורת צלב. הטרנספט מפריד בין המקדש, האפסידות ובית המקהלה (Choir) לספינה הראשית ולמעברים המכילים מקומות ישיבה או עמידה לקהל. הטרנספט חוצה את המעברים הראשיים במקום המצלב (crossing) ועל ארבעת העמודים המרכזיים אפשר להקים צריח מרכזי, קמרון מפואר וגדול או כיפה.
לבד מן צורת הצלב הסמבולית, אשר משמעותה התעצמה במשך הדורות, משמש הטרנספט כחלל בעל תפקידים פונקציונאליים. בכנסיות בהן נמצא קבר קדוש, כמו כנסיות זיכרון או כנסיות בעלות מזבח מיוחד, מאפשר הטרנספט למאמינים להתקרב אל המונומנט המקודש. בטקסים הדתיים משמש הטרנספט גם כמקום מושבם של הכמרים ושל המקהלה הכנסייתית[1]. מאחר שבדרך כלל המזבח ממוקם במזרח הכנסייה, ואילו הטרנספט משתרע מצפון לדרום, משמשים הקיר הצפוני והדרומי בטרנספט כאמצעי להחדרת אור טבעי לכנסייה.הם מכילים בדרך כלל חלונות מקושטים בויטראז'ים, ולעיתים אף חלון רוזטה המופיע במרכז הקיר.
נדיר למצוא קתדרלות ללא טרנספט אם כי קיימות קתדרלות כאלה.[2] לעיתים הטרנספט כה קצר עד שהוא מכיל רק שתי קפלות, אחת בכל צד. ברוב המקרים הטרנספט מתרחב מעבר לצידי המבנה, יוצר צורה ברורה של צלב. כאשר הטרנספט קצר יותר מהבניין הניצב לו נוצרת צורה הנקראת צלב לטיני. צלב יווני נוצר כאשר אורך כל הזרועות זהה, כלומר אורך הספינה הראשית שווה לאורך הטרנספט. טיפוס זה אופייני בעיקר לכנסיות ביזנטיות. כאשר שתי קצות הטרנספט מסתיימות באפסיס עגול וגם קצה הספינה הראשית מסתיים באפסיס אומרים שלכנסייה יש "מבנה תלתני". במספר קתדרלות אנגליות יש יותר מבית רוחב אחד.[3] לצורת הצלב של תוכנית הכנסייה אין משמעות איקונוגרפית מיוחדת.
כאשר בכנסייה יש רק צד של הטרנספט, זו לרוב תוצאה של הרס בשל שריפה או מלחמה לעיתים גם בשל חוסר במימון להשלים את הבנייה. למשל, בקתדרלת ויטוס ה"קדוש" בפראג רק המקהלה וחלק מהטרנספט הדרומי הושלמו, עד הבניה מחדש במאה ה-19.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כנען-קדר, נורית, האמנות הנוצרית בימי הביניים, מושגי יסוד, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1990, עמ' 37.
- ^ כגון קתדרלת בורז' או המינסטר של אולם.
- ^ כגון קתדרלת קנטרברי וקתדרלת סולסברי.
