יאיר בן ציוני
.jpg)
יאיר בן ציוני הוא מוותיקי הוטרינרים בישראל. הוא עסק במגוון תחומים: חיות משק, חיות מחמד, מחקרים ופרסומים מדעיים, שליחויות מקצועיות בחו"ל, בריאות המזון ומלחמה בכלבת.
קורות חיים
בן ציוני נולד בכפר הס לאמו חיה לבית קוגאן, ילידת סטרוקונסטנטינוב בפלך ווהלין שבאוקראינה המערבית (1907) אשר כל משפחתה הושמדה בשואה, ולאביו יעקב לבית ניימארק, יליד העיר ברסט ליטובסק (בריסק) (1901) שבפולין (נכון ל-2021 בבלארוס). סבו, בן ציון ניימארק, שמש כציר במספר קונגרסים ציוניים בבזל מטעם הציונים הכלליים וכן היה מייסדה ומנהלה של גימנסיה "תרבות" בבריסק, בה שמש אף כמורה לעברית.
הוריו עלו ארצה במסגרת העלייה השלישית והיו ממקימי מושב כפר הס. בן ציוני היה מדריך ופעיל בתנועת הנוער העובד גם במישור הארצי[1] לאחר סיום כיתה י' בבית הספר המקומי בתל מונד המשיך וסיים את לימודיו בגימנסיה שלווה בתל אביב.
ד"ר בן ציוני שרת בגדוד 52 בחטיבת גבעתי. בתום שירותו הצבאי למד תחילה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית והמשיך בפקולטה לרפואה וטרינרית בבולוניה שבאיטליה אותה סיים בהצטיינות יתרה. במסגרת עבודת הדוקטורט חקר יעילות חיסונים כנגד זנים שונים של מחלת הפה והטלפיים בבקר, בהנחיית פרופסור אלבינו מסיירי.
בשובו ארצה התקבל לעבודה ב"החקלאית", הארגון הווטרינרי של ההתיישבות העובדת, לטיפול בחיות משק, פרות, עיזים, כבשים וסוסים ששמשו אז כבהמות הובלה. הוא החל את עבודתו כממלא מקום נודד שהחליף רופאים ווטרינריים חולים או נופשים ברחבי הארץ. בהמשך התקבל לאזור קבע בעמק יזרעאל וקבע את מקום מושבו תחילה בעפולה ולאחר מכן במושב מרחביה. בן ציוני קיים השתלמויות וימי עיון לרפתנים בעמק יזרעאל וכתב מספר מאמרים ב"משק הבקר והחלב" ירחון התאחדות מגדלי בקר בישראל[2] כן פרסם ב"רפואה וטרינרית" תיאור קליני על אירוע פוליפודיה בעגל[3] ומחקר העוסק במקרה קליני של סרטן העצמות בכלב. (פראוסטאל אוסטאוסרקומה)[4]
בשנת 1966 נישא לויקי לבית זון מזי"א ילידת פולין, עמה יצא לאיטליה ללימודי פוסט דוקטורט בנושאי אפידמיולוגיה ומיקרוביולוגיה, אותם סיים בהצטיינות. במלחמת ששת הימים שב ארצה מהשתלמותו בחוץ לארץ ובשוך הקרבות מונה, כקצין רפואה, לתפקיד פרוק, מיון ואיסוף השלל הרפואי המצרי בכל רחבי סיני.
במלחמת יום הכיפורים שמש כקצין בריאות הצבא (ברה"צ) פיקודי במרחב שלמה בסיני. עם שובו משרות המילואים שנמשך 6 חודשים, למד וסיים בהצלחה את שנת הלימודים הראשונה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בשנה האקדמאית 1975–1976, במטרת הרחבת אופקים. כן למד אימונולוגיה במשך 4 סמסטרים של לימודי ערב בבית הספר ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת תל אביב. אשתו ויקי המשיכה בלימודי הביולוגיה ולימים שמשה כמורה לביולוגיה בבית הספר התיכון האזורי "חוות הלימוד" שבמבואות עפולה.
בשנת 1969 נשלח ד"ר בן ציוני עם משפחתו לאירן על ידי ארגון מגדלי בקר במסגרת סיוע החוץ של ישראל, במטרה לפתח את משק הבקר לחלב במדינה זו ולהקים בה חווה מודרנית לדוגמה שתהיה בעלת רמה ותפוקה ישראליות ותהווה חלון ראווה למשק החלב הישראלי. החווה שהוקמה "חוות זרנן" נחלה הצלחה גדולה. תיאור וסיכומי נתונים פורסמו בארץ על ידי בן ציוני ותורגמו למספר שפות[5] כתב "מעריב" אהרון פריאל כתב במאמרו "שביל החלב מלוד לטהרן"[6] שד"ר בן ציוני הפך לאגדה בפי החוואים באירן ואכן החווה המודרנית הגיעה להישגים מרשימים והפכה לחווה רווחית ביותר שפרותיה מניבות יותר מהממוצע הארצי בישראל וכמעט פי 10 מהממוצע באירן. החווה זכתה למצעדי עליה לרגל של רבים ונכבדים וביניהם שרי החוץ והחקלאות הירדנים, עוד בטרם נחתם חוזה השלום בין שתי המדינות. כן בקרו במקום מומחים ממדינות שונות ובכלל זה מברית המועצות. במקביל נקרא ד"ר בן ציוני לייעץ לחוות נוספות ברחבי אירן וכן הדריך רופאים וטרינרים איראנים שחלקם אף הגיעו אליו לישראל להמשך ההשתלמות והוא אף יצא שוב לאירן מספר פעמים לתקופות קצרות. כך זכה להטביע חותמו על פיתוח משק החלב באירן. לאחר 4 שנות שהות חזרה משפחת בן ציוני ארצה והשתקעה בקרית טבעון. ד"ר בן ציוני המשיך את עבודתו במשקים החקלאיים ואשתו ויקי זנחה את הוראת הביולוגיה ולמדה ארכיטקטורה בטכניון, לימודים אותם סיימה בהצטיינות והמשיכה בעבודתה כאדריכלית במשך עשרות שנים.
בשנת 1976 קבל ד"ר בן ציוני תואר "מומחה ברפואה וטרינרית קלינית".
לאחר תקופה קצרה של עבודה מקבילה עם חיות משק וחיות בית נפרד ד"ר בן ציוני מריח הרפת וניחוח החציר ופתח מרפאה לחיות מחמד בקריית טבעון בשנת 1977 ובהמשך, מרפאות נוספות בחיפה ובקריות בהן הועסקו רופאים ווטרינריים נוספים. לימים מכר את המרפאות הנוספות והתרכז במרפאה הביתית בקריית טבעון עד לפרישתו בשנת 2016.
בשנת 1991 עם נפילת הקומוניזם בברית המועצות, הוזמן על ידי חברה סובייטית, לייעוץ לבית החולים הווטרינרי במוסקבה בו הועסקו 45 רופאים וטרינרים, במבנה של עיריית מוסקבה ובניהולו של ד"ר סשה טקאצ'וב, במטרה להביא את חידושי המערב, מהם הייתה מנותקת הרפואה הווטרינרית הסובייטית במשך שנות הקומוניזם. בהמשך, ד"ר טקאצ'וב ורופאים וטרינרים רוסיים נוספים הגיעו למרפאותיו בארץ להמשך ההשתלמות.
אשתו של ד"ר בן ציוני, ויקי, נפטרה ממחלה ממארת בגיל 57 ולזכרה הוציא ד"ר בן ציוני את ספרו "נשיכה ראשונה", מקבץ סיפורים קצרים על חיות ואנשים. במהלך עשרות השנים זכה לצבור חוויות מרתקות בעת שטיפל בבעלי חיים, קטנים כגדולים, ומעט מחוויותיו רכז בספר זה העוסק יותר בבני אדם, בעלי החיות ותגובותיהם המרתקות והבלתי צפויות, מאשר בחיות עצמן. בשנת 2018 כתב גרסה חדשה ומורחבת של הספר אשר תורגמה לאנגלית והופצה בעולם בהוצאת אמאזון בשם "Love at first bite"[7]
בשנת 2000 השלים, יחד עם ד"ר בועז ארצי, שהיה אז סטודנט לרפואה וטרינרית וכיום פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, מחקר שגילה שימוש חדש ב Lufenuron ששמש עד אז כתרופה ביולוגית להשמדת פרעושים, ובשימוש החדש כתרופה ראשונה במעלה לטיפול בפטריות של בעלי חיים. המחקר פורסם במגזין האמריקאי היוקרתי. Journal of the American Veterinary Medical Association[8] וכן ב"הקליניקה" דו ירחון לרפואת חיות מחמד של עמותת הרופאים הווטרינרים[9] ד"ר בן ציוני וד"ר בועז ארצי מכרו את הפטנט לחברת התרופות השווייצרית נוברטיס. חברת נוברטיס המשיכה ביצור הלופנורון שהפך לתרופה ראשונית במעלה נגד פטריות בבעלי חיים בעיקר בזכות היותה נטולת תופעות לוואי לעומת תרופות מקבילות בעלות תופעות לוואי חמורות. ד"ר יאיר בן ציוני וד"ר בועז ארצי הציגו את המחקר בכנס בינלאומי בסן אנטוניו, טקסס באפריל 2001 בפני 1200 רופאים וטרינרים. המחקר הכה גלים וד"ר בן ציוני הוזמן להרצות בכנסים וטרינרים רבים בארצות הברית, אירופה ואסיה ובין השאר הרצה בפקולטה לרפואה ווטרינרית באוניברסיטת דייוויס בקליפורניה. בעקבות תגלית השימוש בלופנורון לטיפול בפטריות נערכו מאות מחקרים בעולם כולו שאוששו את ההמצאה. בקנדה ובמקומות אחרים בעולם משמש הלופנורון, בתנאים מסוימים, לטיפול בפטריית ה Candida בבני אדם. מחקרים העוסקים בשימוש לבני אדם נערכים כיום במקומות שונים בעולם.
משפחה
לד"ר בן ציוני 4 בנים ובנות: אורי הבכור, ארכאולוג ומתכנן ערים המשמש כמנהל המועצה לשימור אתרי מורשת במחוז הצפון והעמקים, רוני, בוגרת "בצלאל" אשר נולדה באירן בתקופת שהות המשפחה שם, היא גרפיקאית עצמאית. גיא בן ציוני המוזיקאי, משמש כפרופסור לוויולה ולמוזיקה קאמרית באוניברסיטת לייפציג בגרמניה ומקיים קריירה חובקת עולם, ושירי הבת הצעירה היא רופאת ילדים בכירה בבית החולים "שניידר" בפתח תקווה תוך התמחות ברפואה דחופה לילדים. לד"ר בן ציוני 11 נכדים.
ד"ר בן ציוני הוא נגן חליליות מילדות והוא הופיע במאות רבות של הופעות וערבי שירה בכל מהלך חייו.
לקריאה נוספת
- ד"ר יאיר בן ציוני:נשיכה ראשונה, הוצאת המחבר ,2004
קישורים חיצוניים
- נשיכה ראשונה, באתר סימניה
- יאיר בן ציוני בן שמונים, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ "מעמד בני המושבים בהסתדרות הנוער העובד" – יאיר בן ציוני: "מושבי עובדים אנטלוגיה" 1955, כרך ג' עמוד 216,
- ^ 2=משק הבקר והחלב גיליון 87–88 ינואר פברואר 1967, עמוד 31 "על בעיות הרפואה המונעת בדלקות העטין", משק הבקר והחלב גיליון 92 אוקטובר 1967, עמוד 22 "על השלשול הלבן", משק הבקר והחלב גיליון 94, פברואר 1968, עמוד 24 "על השלשול הלבן תשובה לד"ר נ. פירון" משק הבקר והחלב גיליון 99, ינואר 1969, עמוד 19 "הברוצלוזיס – מחלת ההפלה המדבקת"
- ^ (3)Refuah Veterinarith, Quarterly of the Israel Veterinary Medical Association, Volume 23 no 4, Ben Ziony and others "Polypod inia a calf" December 1966, page 228 (English) 207 (Hebrew)
- ^ (4)Israel Journal of Veterinary Medicine, 1991, Volume 46 No 4 Ben Ziony and others "Parosteal Osteosarcoma in a dog" Page 145 (English) 102 (Hebrew)
- ^ משק הבקר והחלב, גיליון מספר 121, יולי 1972, עמודים 23–33 "הבקר הישראלי בחוות זרנן באירן, טהרן יולי 1972 www.icba.org.il/articles/0121/0121.1972.05.pdf
- ^ מעריב 25.05.1973, עמוד 19
- ^ לינק ההפצה של הספר. Love at first Bite בעולם www.amazon.com/dp/1730994202
- ^ (9)Use of Lufenuron for treating fungal infections of dogs and cats: 297 cases (1997-1999) "Journal of the American Veterinary Medical Association" November 15, 2000, Volium 217, number 10, page 1510 (10) Updated information for treatment of fungal infections in cats and dogs "Journal of the American Veterinary Medical Association" June 1, 2001, Volume 218, Number 11, page 1718 (11) Comments of dosing lufenuron "Journal of the American Veterinary Medical Association" October 1, 2002, Volume 221, Number 7, page 932
- ^ לופנורון ("פרוגרם") כתכשיר לטיפול ולמניעת פטריות "קליניקה" דו ירחון לרפואת חיות מחמד של עמותת הרופאים הווטרינרים לחיות מחמד, גיליון מאי-יוני 2001, עמוד 10.
