יאן גוליאן
 |
יאן גוליאן (בסלובקית: Gen. Ján Golian נולד ב-26 בינואר 1906, דומבובר, הונגריה - 3 בנובמבר 1944, באנסקה, ביסטריצה) שירת בצבא הסלובקי כגנרל במלחמת העולם השנייה. התפרסם כאחד המארגנים הראשיים ומפקד המרידות. לקח חלק פעיל בתוכנית להפלת הממשל הסלובקי, שהיה ממשל בובות של המשטר הנאצי.
ביוגרפיה
יאן גוליאן נולד ב-26 בינואר 1906 בעיירה דומבובר שבהונגריה, מוצאו הוא סלובקי. אביו היה המהנדס רודולף גוליאן. בשנת 1927 סיים בהצלחה את לימודיו באקדמיה הצבאית בהראניצה נה מורב שבצ'כיה, כסגן ארטילרי. הוא העמיק את השכלתו הצבאית באוניברסיטה הצבאית בפראג. בשנת 1937 קיבל דרגת קפטן. הוא שירת כקצין מטה בטרנצ'ין. ב-3 במאי 1938, שובץ גוליאן לדיוויזיה ה-10 בבנסקה ביסטריצה, שם כיהן בתפקיד ראש מטה הדיוויזיה השנייה.
לאחר התפרקות צ'כוסלובקיה, חווה גוליאן אכזבה גדולה. למרות הסכם מינכן, פלש צבא גרמניה אל צ'כיה במרץ 1939 וכבש את שארית המדינה. אזור הכיבוש הפך לפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. הפרוטקטורט הכפוי כלל משלוחים של מתנגדים למחנות ריכוז, רצח המוני, עבודות כפייה והשמדת היהודים. גוליאן ראה במדינה הסלובקית מדינה זמנית, וקשה היה לשרוד את ההתפוררות של הצבא הצ'כוסלובקי.[1]
ב-15 בדצמבר 1939 שובץ גוליאן לקטגוריית קציני מטכ"ל והועלה לדרגת רב-סרן. בשנת 1942 הפך מרס"ן לרמטכ"ל מטה אוגדה 1. משנת 1943 היה ראש מחלקת החומרים VDO 1. בשנת 1943 הועלה לדרגת סגן אלוף במטכ"ל. באמצע 1943 חזר סא"ל גוליאן מהחזית המזרחית. הייתה זו תקופה שבה המצב האובייקטיבי בסלובקיה כתוצאה מאירועים צבאיים-פוליטיים בינלאומיים ופיתוח התנגדות אנטי-פשיסטית דרשו איחוד כוחות והכנת תנאים להתנגדות מזוינת כלל-ארצית. בראשית 1944 קיים ה-SNR הבלתי חוקי משא ומתן חשאי עם קבוצתו הצבאית של גוליאן ועם קבוצת אל"ם טלסקי ואל"ם אימרה. מטרת המשא ומתן הייתה לגייס קצינים משפיעים לשיתוף פעולה בהתנגדות. פעילות הקבוצות נשלטה על פי הנחיות של ממשלת לונדון, שמינה את גוליאן למפקד זמני של ארגון צבאי בסלובקיה והפקיד אותו בביצוע פעולות צבאיות.[2]
המרד הסלובקי
אדווארד בנש אשר עמד בראש הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה בלונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה יזם את תחילת ההכנות למרד אפשרי בשנת 1943, כאשר יצר קשר עם יחידות של מתנגדים למשטר בקרב הצבא הסלובקי. בדצמבר 1943 החלו קבוצות שונות - בהן הממשלה הגולה, דמוקרטים צ'כוסלובקים, קומוניסטים ויחידות בצבא הסלובקי - לגבש את המחתרת הסלובקית וחתמו על הסכם המכונה "הסכם חג המולד", בו הכריזו על הכרה בסמכותו של בנש ועל כוונה לייסד מחדש את צ'כוסלובקיה לאחר תום המלחמה. מועצה שהורכבה מנציגי הגורמים השונים הייתה אחראית להכנות למרד. בחודש מרץ 1944 הופקד ניהול ההכנות למרד בידי לוטננט קולונל גוליאן מן הצבא הסלובקי. כחלק מההכנות נאגרו כסף, תחמושת ואספקה במחנות צבאיים במרכז ובמזרח סלובקיה. הכוחות המורדים כינו עצמם בשמות "הכוחות הצ'כוסלובקים של פנים המדינה" ו-"הצבא הצ'כוסלובקי הראשון''. גוליאן הנהיג אחת מהדיוויזות.[2]
ב-29 באוגוסט 1944, בשעה 19:00 הכריז שר ההגנה הסלובקי, פרדיננד צ'טלוש, בשידור רדיו כי גרמניה פלשה לסלובקיה ונטלה שליטה במדינה. בשעה 20:00 שלח גוליאן שדרי רדיו מוצפנים לכל היחידות במחתרת לפתוח במרד. ב-5 בספטמבר הפך גוליאן למפקד כל כוחות המרד בסלובקיה והועלה לדרגת גנרל. כאשר נהיה גנרל הצטרפו אליו 47,000 לוחמים. בניתוח ראשון של מאזן הכוחות סבר גוליאן כי כוחותיו יוכלו להחזיק מעמד מול הצבא הגרמני במשך כשבועיים. עד 10 בספטמבר השתלטו כוחות המרד על שטחים גדולים במרכז ובמזרח סלובקיה, כולל שני שדות תעופה, שבהם נעשה שימוש כדי להטיס לכוחות אספקה וציוד על ידי חיל האוויר הסובייטי. במהלך המרד הפגין גוליאן את יכולתו להגן על שטח חופשי, שם נשא בנטל האחריות בתפקיד העליון של מפקד המורד.
הימים האחרונים לפעילותו בשטח המורדים היו קשורים בהשתתפותו במלחמת הפרטיזנים בהרי סלובקיה. ב-3 בנובמבר 1944, במהלך פשיטת הטרור איינזצקומנדה 14 נגד המורדים, נלכדו הגנרל יאן גוליאן יחד עם הגנרל וויסט בפוהרונסקי בוקובץ. לאחר מכן התקיימו חקירות בצוות EK-14 ובברטיסלבה. בעקבות החקירות עברה העברה לברלין, שם נידונו שני הגנרלים למוות, למרות ההסכמים הבינלאומיים בנושא הגנה על שבויי מלחמה. ההוצאה להורג בוצעה כנראה במחנה הריכוז פלוסנבירג ביום לא ידוע ב-1945.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Generál Ján Golian, Múzeum Slovenského národného povstania (ב־)
- ^ 2.0 2.1 J. Luke Ryder, Slovak Society, the Second World War, and the Search for Slovak Stateness, Montreal: McGill University, 2017, עמ' 137, 138 ,139, 141 ,143 ,154, 153,
