יאנושהאזה
ינושהאזה היא עיירה במחוז ואש (VAS), מערב הונגריה. גבולה המזרחי של העיירה שטוח ברובו ויורד לנחל מרקל, ואילו המערבי הוא אזור הררי. רוב שטחי הכפר ניתנים לעיבוד חקלאי.
היסטוריה
יהודים התיישבו בעיירה במחצית הראשונה של המאה ה-18. רובם התפרנסו ממסחר, מיעוטם היו בעלי מלאכה, חקלאים, עובדי תעשייה ופקידים. הקהילה התארגנה ב-1836 והקימה מוסדות צדקה וגמילות חסדים. בשנת 1840 נבנה בית הכנסת הראשון. בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס יהודי הונגריה (1868, 1869), הצטרפה הקהילה לזרם הקהילות האורתודוקסיות.
במלחמת העולם הראשונה גויסו חלק מיהודי הקהילה לצבא הונגריה וחלקם אף נהרגו בקרבות.
בתקופת ה"טרור הלבן" (פרעות ביהודים של גורמים ימניים בשנים 1919–1921 אחרי נפילת הממשלה הקומוניסטית בהונגריה) נרצחו שתי נשים יהודיות בינושהאזה.
בשנת 1930 חיו בינושהאזה 466 יהודים.[1]
תקופת השואה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", אשר נועדו להגדיר מיהו יהודי, לצמצם את מספר היהודים ולהגבילם בכמה תחומי חיים.
הצבא הגרמני נכנס להונגריה (שהייתה בת בריתה של גרמניה הנאצית) במרס 1944. ב-20 במאי הוקם גטו בעיירה ואליו הובאו גם יהודי הכפרים הסמוכים. יציאה מן הגיטו הותרה רק לשם קניית מזון. ב-12 ביוני, גויסו הגברים היהודים לעבודות כפייה. ב-17 ביוני 1944 הועברו שאר היהודים לגטו שארוואר (SARVAR), ומשם הובלו למחנה ההשמדה אושוויץ.[2]
אחרי השואה
אחרי המלחמה חזרו למקום כ-50 יהודים שניצלו, בעיקר מבין המגויסים לעבודות כפייה, וחידשו את חיי הקהילה. אולם התפילה שהוחרב במלחמה סודר מחדש ובעיירה הוקם גלעד לזכר הקרבנות. ב-1956 נמנו במקום 25 יהודים. כיום לא ידוע על הימצאותם של יהודי בעיירה.
הערות שוליים
