יגאל גודקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יגאל גודקוב (נולד ב-30 בדצמבר 1970) הוא סופר ישראלי.

ביוגרפיה

גודקוב נולד בסנקט פטרבורג שברוסיה, בנם היחיד של גלינה, כלכלנית במקצועה, ושל אולג, שהיה סופר.

עלה לישראל בשנת 1977 עם אמו. הם התיישבו במעון עולים בבת ים ובשנת 1979 עברו לדירת עמידר בעיר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 עברו להתגורר בתל אביב.

גודקוב למד בבית הספר היסודי "יד מרדכי" בבת ים וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "אורט יד שפירא", הממוקם בין יפו לשכונת נווה עופר בתל אביב.

משנת 2017 מתגורר גודקוב עם בת זוגו ביישוב הקהילתי מכמנים בתחומי המועצה האזורית משגב בגליל התחתון.

על ספרו "ישראל הרפד" נכתב כי הוא זורבה היווני של הספרות העברית, תמצית הישראליות – איש אוהב חיים ואדם, שהמשפחה והמדינה במרכז עולמו, אבל גם אדם תחמן ואגנוצנטרי, זוהי נובלה שהינה שיר הלל לחיים לחוף היום התיכון, חגיגה חושית מלאת אהבה לים הנפקד כל כך מהספרות העברית".[1] מבקר הספרות יובל גלעד (שהוא גם העורך של כל ספריו) כתב: "ספרו השני של יגאל גודקוב, הנובלה "ישראל הרפד", בנוי על פי אב הטיפוס של טוביה החולב מחד, וזורבה היווני מאידך. בספר זה יצר גודקוב גיבור ישראלי שורשי עממי, חכם וטוב לב אבל גם תחמן ואגואיסט, המוני משהו אבל גם חובב שקט, בקיצור – מר ישראלי. גדולתו נעוצה במקומיותו – המזח של חוף בת ים מככב ברגישות תיאורים פואטיים, ובאהבתו לדמות ישראלית, תוך עמידה על שורשי המורכבות הישראלית".

באתר "יקום תרבות" נכתב על ספרו "המיותרים": “המיותרים” הנו רומן מעמיק הבונה נפשות של ארבע דמויות מרכזיות ועוד דמויות משנה, כשמשפט יחיד מספיק למחבר להעמיד דמות עגולה ומוחשית. זהו רומן היונק מן המסורת הרוסית הריאליסטית הגדולה, בעידן בו דף נייר עמוק יותר ממרבית הספרים היוצאים לאור. גודקוב, יליד רוסיה, חש את הרצינות שבה ספרות יכולה לשקף מציאות. מקורות השפעה נוספים הנם ההומור הבוטה של ראבלה והדמיון של דון קיחוטה".[2]

קטעים נרחבים מהרומן "המיותרים" פורסמו בבלוג הספרותי של רן יגיל באתר nrg, ופרקים מספריו פורסמו בכתב העת "עמדה".

מספריו

  • "המיותרים", הוצאת חבצלת החוף 2011[3]
  • "ישראל הרפד", הוצאת חבצלת החוף, 2012[4][5]
  • "פעימות הים התיכון", הוצאת חבצלת החוף, 2018[6]
  • "המשוטט", הוצאת חבצלת החוף, 2020[7]

פרוזה

  • "הגולש בפברואר"[8]

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0