רבי ידידיה מונסונייגו
 | |
| לידה | ה'תקנ"ט (1799) |
|---|---|
| פטירה | כ"ט בחשוון ה'תרכ"ח |
| מקום פעילות | פאס שבמרוקו |
| תפקידים נוספים | דיין, פוסק ומשורר |
| רבותיו | רבי אברהם אבן דנאן |
| חיבוריו | קופת הרוכלים, מנחת זיכרון ושו"ת דבר אמת |
רבי ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט - ה'תרכ"ח; 1799 - 1867) היה דיין, פוסק ומשורר בעיר פאס שבמרוקו.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תקנ"ט (1799)[1] לרבי רפאל אהרן מונסונייגו ששימש כדיין בבית הדין בפאס, כצעיר מבין ארבעת בנים. בצעירותו למד אצל רבי אברהם אבן דנאן וכנראה גם אצל אביו. לפרנסתו שימש כשוחט ובודק בעיר והיה מומחה גדול בתחומים אלו להם הקדיש חלק גדול מספרו קופת הרוכלים. בשנת ת"ר (1840) אחר פטירת אביו נבחר למלא את מקומו בבית הדין, תפקיד אותו מילא עשרים ושמונה שנה.
נפטר בפאס בערב ראש חודש כסלו (כ"ט בחשוון)[2] ה'תרכ"ח (1867).
פיוט ולשון
כפועל יוצא של הכשרתו הרבנית עסק ר' ידידיה גם בפייטנות, אבל רק אחדים משיריו שרדו. רבי יוסף בן נאים מעיד שהחזיק ברשותו שניים מפיוטיו: פיוט להפסקת תענית[3], ופיוט "מי כמוך" על הצלתה של קהילת פאס בשנת תקצ"ב (1832). פיוט נוסף שכתב נמצא בשנים האחרונות בסוף ספרו קופת הרוכלים והוא קינה על הריגת הנערה סוליקה חגואל בשנת 1834, פרט המאשש שר' ידידיה נהג להגיב בשירתו על אירועי התקופה. רבים מפיוטיו דומים להפליא לאלו של רבי יעקב אבן צור שלדברי החוקרים השפיע רבות על המשוררים שבאו אחריו.
עסק רבות גם בבלשנות וכתב חיבור שלם להוכיח את קרבתה של השפה הערבית לעברית. בספרו הוא מביא דוגמאות רבות למלים בערבית אשר לדבריו מקורן בשפה העברית לשכבותיה (לשון המקרא ולשון חכמים) או בלשון הארמית.
משפחתו
בשנת תק"פ, בהיותו בן 21, נישא למרים בת ר' דוד בן החכם רבי אהרן הכהן סקלי, שמוצאו מדבדו 'עיר הכהנים'. ידועים בניו רבי יהושע מחבר הספר שבילי משפט, ושניים נוספים יעקב ורפאל שנפטרו בחייו ולזכרם הקדיש כמה מיצירותיו. בן נוסף היה ר' יהודה ובת בשם חנינא. נינו הרב ידידיה מונסונייגו כיהן כרב הראשי וראב"ד מרוקו.
חיבוריו
כתב חיבורים רבים במקצועות שונים בתורה וידועים למעלה מ-20 מהם. מחיבוריו שנדפסו:
- דבר אמת – שאלות ותשובות בחלקים אורח חיים יורה דעה ואבן העזר שבשולחן ערוך
- קופת הרוכלים – ליקוטי דינים בענייני איסור והיתר על סדר הא"ב
- מנחת זיכרון – אוסף ערכים בדיני ממונות לפי סדר הא-ב
לקריאה נוספת
הרב דוד עובדיה, פאס וחכמיה חלק א, עמוד 309
קישורים חיצוניים
- חכם ידידיה מונסונייגו, באתר "החכם היומי"
- פיוט "מי כמוך" לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו – יוסף תדגי, באתר מורשת יהדות מרוקו
- רחל חיטין־משיח ותמר לביא, שני פיוטי בקשה מאת ר' ידידיה מונסוניגו
- מכתב תשובה מרבי ידידיה מונסונייגו, באתר קדם (בית מכירות פומביות)
הערות שוליים
- ^ לפי פרופ' משה עמאר (במבוא לספר קופת הרוכלים) נולד בסביבות שנת תק"ס (1800) ונקרא כנראה על שם סבו ר' ידידיה משה מונסונייגו מדייני העיר שנפטר בכ"ח סיוון תק"ס.
- ^ לפי יוסף תדגי ("פיוט מי כמוך לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו"), נפטר ר' ידידיה בה' בכסלו.
- ^ פיוט אותו כתב אחר שעלה בידו לצום שבוע שלם, ממוצאי שבת עד ערב שבת (תענית המכונה "תענית הפסקה") ומרוב שמחתו חיבר את השיר.
