יהדות ארובה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסלו של ראש הממשלה הראשון של ארובה, היהודי הני אימן

הקהילה היהודית בארובה שבאיים הקריביים, התמסדה בשנת 1754, כאשר משה שלמה הלוי מדורו, אשתו וששת ילדיו, קיבלו אישור מיוחד ממשפחת המלוכה ההולנדית להתיישב באי. מדורו ייסד את חברת הספנות מדורו ובניו. באי התיישבו יהודים אנוסים שנמלטו מספרד ומפורטוגל. בית הקברות היהודי, שהחל לשמש באופן קבוע לקבורה בשנת 1837, מכיל שמונה מצבות משנת 1563.

בשנת 1924 התיישבה באורנייסטאד, בירת ארובה, קבוצה גדולה של יהודים ממזרח אירופה, רובם מפולין, יחד עם קהילות מהולנד ומשפחות ספרדיות מסורינאם. כמרכז הקהילה, נפתח בנין הקאנטרי קלאב של הקהילה בשנת 1942, וארבע שנים לאחר מכן, עם הגעת ניצולים מהשואה, הוקמה הקהילה באופן רשמי.

כיום (דצמבר 2011) הקהילה כוללת כ-85 תושבים[1]. בגלל ממדיה הקטנים של הקהילה כיום, התאחדו בה ספרדים ואשכנזים ויצרו תרבות משותפת.

בית הכנסת במקום, בית ישראל, נבנה בשנת 1962 ונפתח ב-4 בנובמבר[2][3]. הוא משתייך לחלק הליברלי בקהילה, הדומה ליהדות רפורמית או קונסרבטיבים. רב בית הכנסת הוא הרב ד"ר מריו גורביץ' שהיגר למקום מארגנטינה.

ראש הממשלה הראשון של ארובה, מיד לאחר קבלת האוטונומיה ב-1 בינואר 1986 היה היהודי הני אימן. ראש הממשלה הנוכחי של האי, מייק אימן, הוא אחיו הצעיר, גם הוא יהודי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0